להלחם בסרטן עם התעמלות

התעמלות על בסיס קבוע עשויה להוריד את הסיכון לסרטן העור ולסרטן המעי, כך מראים שני מחקרים חדשים.

המחקרים פורסמו במהדורה של העיתון "Carcinogenesis". שני צוותי המחקר חקרו עכברים, ולא בני אדם. טרם ידוע האם ניתן ליישם את התוצאות גם בבני אדם.

אחד המחקרים התמקד בגידולים עוריים. השני התרכז בפוליפים (גידולים שפירים בדרך-כלל, בקרום רירי בגוף) קדם סרטניים של המעיים.

שני הניסויים הראו כי גידולים ופוליפים היו נדירים, התמהמהו להופיע, והיו קטנים במידתם אצל עכברים שהתעמלו, מיוזמתם, על הגלגלים המסתובבים שבכלובם לעומתלאלו שלא היתה להם גישה לגלגלים אלו.

ההתעמלות נלחמת בסרטן העור

המחקר שהתמקד בסרטן העור בוצע על-ידי מדענים מאוניברסיטת ניו ג'רזי. מספר מחקרים אחרים נוספים עקבו אחר הקשר בין סרטן העור להתעמלות.

צוות המדענים חקר נקבות עכברים קירחות שנחשפו למינונים שונים של קרניים אולטרא סגוליות B וקרניים אולטרא סגוליות A. האור הגיע ממנורות שפלטו קרניים אולטרא סגוליות.

עשר נקבות עכברים חלקו כל כלוב. למשך 14 שבועות, שמרו החוקרים על קבוצה אחת של עכברים בכלובים בהם היתה גישה לגלגלים. הם שמרו על העכברים האחרים ללא גישה לגלגלים.

שתי קבוצות העכברים פיתחו לבסוף גידולים עוריים מהחשיפה לקרניים האולטרא סגוליות. בממוצע, העכברים ללא הגישה לגלגלים פיתחו גידולים בתוך 3.5 שבועות, בהשוואה ל- 7 שבועות אצל העכברים עם הגישה לגלגלים. סה"כ מספר הגידולים היה נמוך ב- 32% בקבוצת העכברים ה'מתעמלים'.

לאורך המחקר, העכברים להם לא ניתנה הגישה לגלגלים סבלו מגידולים שהיו גדולים יותר בנפח מאשר אלו להם היתה גישה אליהם.

המחקר לא תיאר במדוייק עד כמה רחוק רצו העכברים על הגלגלים המסתובבים. צויין כי עד ארבעה עכברים יכלו לרוץ יחד על כל גלגל.

השפעה חיובית גם על סרטן המעי

המדענים שחקרו את נושא סרטן המעי היו מהמרכז לסרטן באוניברסיטת ווינקונסין.

מחקרים תצפיתיים בקבוצות גדולות של אנשים מצאו קשר בין סיכון נמוך לסרטן המעי הגס לרמות גבוהות של פעילות פיזית. אך לא ברור עדיין כיצד פועל המנגנון, או האם להתעמלות יש גורמים אחרים הפועלים נגד הסרטן.

המדענים חקרו 47 עכברים זכרים שהיו בעלי נטיה גנטית לפתח פוליפים במעי שיכולים להפוך לסרטן. למשך 10 שבועות, למחצית העכברים אפשרו המדענים גישה לגלגלים מסתובבים בכלובים. לעכברים האחרים לא היתה גישה לגלגלים.

העכברים נחקרו במשך 17 שבועות ובמהלך תקופה זו שישה עכברים מתו לפני סוף המחקר בשל סיבוכים מפוליפים; לאף אחד מהם לא היתה גישה לגלגלים. העכברים להם היתה גישה סבלו מפחות פוליפים ומפוליפים קטנים יותר מאשר לאלו מהם נמנעה הגישה לגלגלים. עכברים אלו רצו כ- 3.8 קילומטר ליום בממוצע. הם לא אולצו לרוץ.

בסיכום, 10 שבועות של ריצה העלו את שיעור ההשרדות והורידו את מספר הפוליפים ב- 25% אצל העכברים בהשוואה לעכברים להם לא היתה גישה לגלגלים.

ממה נובע השוני?

המחקרים לא הראו בדיוק מדוע הסרטן היה נדיר, הופיע רק לאחר זמן רב יותר והיה קטן יותר בהיקפו אצל עכברים שאיפשרו להם להתעמל.

במחקר בנושא סרטן העור, העכברים שהתעמלו איבדו משומן הגוף וחיזקו את השרירים, בהשוואה לעכברים ללא גישה לגלגלים. עד כמה הירידה בשומן הגוף והעליה במינון התעמלות עשויים לדכא הווצרות סרטן עדיין לא לגמרי מובנת, כתבו החוקרים. ייתכן, שההתעמלות מסייעת לעורר את הרג תאי סרטן העור.

במחקר בנושא סרטן המעי, העכברים עם הגישה לגלגלים סיימו למעשה עם כמות שומן רבה יותר משל העכברים שלא התעמלו. הממצאים עשויים לנבוע מכך שהעכברים שלא התעמלו רזו כתוצאה ממחלתם, ציינו החוקרים.

החוקרים ציינו כי הם הורידו את צריכת הקלוריות של העכברים שהתעמלו והעכברים שרפו יותר קלוריות מאשר צרכו. לא ברור אם הפער בקלוריות השפיע על התוצאות או האם ההתעמלות היא שהביאה להן.