האם חוק האזרחות גזעני?

לאחר ההכרעה השנויה במחלוקת מהשבוע שעבר, המכשירה את "חוק טל", יעמוד גם היום (א') בג"צ בעין הסערה כאשר יפרסם את החלטתו באשר לחוק האזרחות.

בהרכב שדן בעתירות, 11 שופטים ובהם השופט הפורש, מישאל חשין, שגרף את מרבית הכותרות כאשר בדעת מיעוט נחרצת ובוטה קבע כי יש לפסול את חוק טל.

האם חשין יזכה להיות בדעת רוב?

צילום: חשין: "זו מדינת אוייב"

בג"צ יכריע בעתירות בעלות הפוטנציאל הנפיץ מבחינה חברתית ולאומית. זהו אחד מפסקי הדין האחרונים של השופט חשין שפרש זה מכבר מבית המשפט העליון וכעת עורך ניקוי שולחן, כאשר, השאלה המעניינת היא האם יצליח הפעם חשין לגרור אחריו את יתר השופטים או שמא יישאר בדעת מיעוט כהרגלו בעת האחרונה.

הוראת השעה מוארכת שוב

צילום: אבי דיכטר, יזם את החוק.

ביולי אשתקד, אישרה הכנסת את תוקפו של החוק למשך שנה נוספת. לחוק, שהתקבל ברוב של 59 תומכים מול 12 מתנגדים, נוספו מספר שינויים. בין היתר, הורחבו סמכויותיהם של המפקד הצבאי ושר הפנים לתת או למנוע היתרים לשהייה בישראל וכן נתקבלה ההצעה למנוע הפרדת ילד עד גיל 12 מהורה השוהה כדין בישראל.

העתירות נגד החוק

צילום: "לפי החוק לא הייתי יכול לחיות בארץ"

החוק נחקק ביולי 2003, כהוראת שעה, המוארכת מעת לעת. מיד לאחר חקיקת החוק, עתרו לבג"צ ארגון 'עדאללה', האגודה לזכויות האזרח ומספר ח"כים מהשמאל, כנגד חוקתיותו של החוק, שלטענתם הינו גזעני ופוגע קשות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ח"כ אחמד טיבי, שנכח באחד הדיונים בעתירות אמר אז: "החוק הזה הוא גדר שמפרידה בין הורים לבנים, בין בעל לאשה. אני מקווה ש-13 שופטים בארץ ישימו לזה קץ. אם הייתי מתחתן היום עם אשתי, שהיא מטול-כרם - לפי החוק לא הייתי יכול לחיות בארץ".

השופטים, מתחו ביקורת חריפה על החוק תוך שהם קובעים כי נעדר ממנו המרכיב המידתי, ואולם, בעקבות הודעת הפרקליטות כי החוק עומד לפוג בקרוב וכי עומדים להכניס בו שורה של תיקונים, נמנע בג"צ מלקבוע מסמרות והשאיר את החוק על כנו.

חוק האזרחות - היסטוריה

צילום: החוק נחקק בתגובה לפיגוע במסעדת מצה

הקטליזטור, לחקיקת חוק האזרחות, היה הפיגוע שהתרחש במסעדת מצה בחיפה בשנת 2002. מחקירת הפיגוע, בו נרצחו 15 בני אדם, התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה אותה קיבל בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי תושב הגליל.

אבי דיכטר, ראש השב"כ דאז, וכיום השר לביטחון פנים, המליץ לתקן את חוק האזרחות כך שימנע איחוד משפחות בין פלשתינים לערבים-ישראלים, וזאת מכיוון שנתונים שהיו בידו הצביעו על כך שהפלשתינים ניצלו לרעה את מתן התושבות כדי להחדיר מחבלים לשטח ישראל. בטרם חקיקתו של החוק, נכנסו לישראל באמצעות סעיף איחוד המשפחות, מאז שנת 94' כ-5,400 תושבים פלשתינים.

מחלוקת בין חשין וברק

צילום: "מדוע לא תיערך בדיקה אינדבידואלית?"

מהדיונים בעתירות, שהאחרון בהם התקיים לפני כשלושה חודשים, עולה כי מחלוקת עזה ניתשת ולא בפעם הראשונה בין הנשיא אהרן ברק ובין מי שהיה משנהו עד לאחרונה השופט מישאל חשין. השניים אגב, לא ניסו ולו לרגע להסתיר את עמדותיהם האישיות בסוגיה שעל הפרק.

במהלך אחד הדיונים הקשה הנשיא ברק על נציגת המדינה שטענה כי מטרת החוק הינה ביטחונית: "אם הנימוק הוא ביטחוני, מדוע לא תיערך בדיקה אינדיבידואלית לכל מבקש?" - כאשר הרמז שמשגר ברק ברור: החוק אינו מידתי.

לעומתו, השופט חשין, פצח בנאום ביטחוניסטי שלא היה מבייש את בני אלון: "אני מדבר על ממשל אויב, ממשל שרוצה להשמיד את המדינה, שלא מוכן להכיר במדינה. אחרי זה, עכשיו אנחנו צריכים לאשר להם כניסה? עומד פרקליט ישראלי ואני אינני מבין – הבאמת איננו שואפי חיים אנחנו?".

חשין הוסיף, כי אנגליה וארה"ב לא לקחו סיכונים בזמן מלחמת העולם השניה כלפי גרמניה: "אף אחד אינו מונע מהם את הזכות להקים משפחה, אבל שהבחור מאום אל פאחם ייסע לגור עם הבחורה בג'נין. אני שואל את עצמי: זו מדינת אויב דה פקטו, האם אני חייב להמשיך להכניס אותם לתחומי המדינה? הרי הפיגועים נמשכים!".