ביהמ"ש העליון קובע: חוק טל לא יבוטל

עשרות אלפי אברכים, שתי מפלגות פוליטיות, התנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירה ועימה 25 אלף חותמים, ואיש עיקש אחד, עו"ד יהודה רסלר שמו, כל אלה המתינו ארבע שנים לפסק הדין בעתירות שהוגשו כנגד חוק טל.

דעת הרוב - החוק כשר

בדעת הרוב, קובע השופט ברק כי שאלת גיוסם של בני הישיבות היא סוגיה חברתית חשובה, אך עליה להיות מוכרעת בידי הכנסת.

הנשיא ברק קובע כי החוק אכן פוגע בערך השוויון:
"מסקנתי הינה כי העותרים הרימו את הנטל המוטל עליהם. הם הוכיחו כי חוק דחיית השירות מפלה בין מי שמשרת בצבא על-פי הכללים הרגילים לבין תלמידי ישיבות הזכאים לפטור ולדחייה על-פי חוק דחיית השירות משום שתורתם אומנותם. בכך נפגע כבוד האדם של כל אחד מקבוצת הרוב, המחוייב בשירות צבאי".

ואולם, לדעת שופטי הרוב, הפגיעה בערך זה נעשתה לתכלית ראויה והיא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אשר על כן, קובע הנשיא ברק כי אין עילה לבטל את החוק:

"כמובן, ניתן לחשוב על פתרונות שונים ומגוונים, המשקפים איזונים שונים ופשרות שונות בין המטרות החברתיות המתנגשות. ענין הוא לרשויות השלטון הפוליטיות. אין הוא ענין לרשות השופטת"

הנשיא ברק, משאיר בפסק הדין, התסיגות הנוגעת לעתיד:

"אם השינוי לא יבוא, קיים חשש רציני שהחוק יהפך לבלתי חוקתי. לא יהא מנוס אז מלשקול את כל הסדריו מחדש, הן בהיבטיו החברתיים והן בהיבטיו המשפטיים"

החוק לא יושם

בפסק דינם, מותחים השופטים ביקורת נרחבת על הליכי יישומו של החוק:
"המסקנה הינה כי על-פי מצב הדברים היום – ולפי מבחן התוצאה – לא מתקיים קשר רציונלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו. מטרות החוק הוגשמו אך באופן שולי וזניח" הדברים מתייחסים לכך שלא נרשם מאז חקיקת החוק כל שינוי במספר החרדים המתגייסים לצה"ל, או בהצטרפותם לשוק העבודה.

חוק טל- הרקע ההסטורי

כזכור, בית המשפט העליון עצמו, יזם עצמו את חקיקת החוק בנושא גיוסם של בני הישיבות. דבר זה נקבע בהחלטת בג"צ בשנת 1998. בהחלטתה שניתנה אז, נקבע כי ההסדר לפיו שר הביטחון מעניק פטור לבני הישיבות אינה בתחום סמכותו. בית המשפט קבע כי ההסדר בעניינם של בני הישיבות צריך להיות מוסדר בחקיקה.

חוק טל, שחוקק בעקבות ההחלטה, נקרא על שמו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס) צבי טל שישב בראשות הוועדה לבחינת הסדר בחוק למתן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

על-פי החוק, תלמיד ישיבה "שתורתו אומנותו" ואשר מגיע לגיל 22 יזכה בשנת הכרעה, במהלכה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. במידה וייבחר לעבוד, יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים לבין שירות אזרחי של שנה.

חשין - לבטל את החוק

השופט חשין, במה שנראה כפסק דינו האחרון סבור בדעת מיעוט, כי דינו של החוק בטלות.

חשין, מביא ציטוטים מהמקורות היהודיים המוכיחים לדידו כי על בני הישיבות מוטלת חובת גיוס. בפסק דינו מטיח נגדם חשין דברים קשים:

"האמנם נאמר על בני הישיבות שתורתם אומנותם - כדברי ההתרסה של משה כלפי שבטי ראובן, גד וחצי המנשה - כי "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"? האמנם היגענו בימינו אל המנוחה ואל הנחלה? האמנם שקטה הארץ ארבעים שנה? ארבעים יום? האם ההולכים לשרת בצבא הם שכירי-חרב, הכְּרֵתִי והַפְּלֵתִי, שיילחמו עבור מי שאינם הולכים לשרת בצבא?"

בדעת המיעוט שכתב, קובע חשין, כי החוק סותר שלושה ערכי יסוד: היותה של ישראל מדינה יהודית, היותה של המדינה דמוקרטית וכן את ערך השוויון, ומכיוון שכך דינו של החוק – בטלות.

רסלר שוב עותר

עו"ד רסלר, 36 שנות מאבק נגד ההסדר (ערוץ 1)

ואולם, אישורו של החוק, לא הביא לסיום הפרשה.
בטרם יבשה הדיו המאשרת את החוק, הוגשו לבג"צ ארבע עתירות, על ידי: שינוי, מרצ, התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר שטענו כי החוק פוגע בעיקרון השוויון ומנוגד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

לטענת העותרים, החוק המסדיר לתלמידי הישיבות פטור גורף משירות צבאי, מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות המגזרים האחרים בישראל, שנאלצים לשאת בעול הביטחוני, וגורם לשסע בחברה הישראלית.
בעתירה נטען כי: "חוק טל פוגע בעקרונות השיוויון ומפלה בין דם לדם"

המדינה, השיבה לעתירה וטענה כי החוק אינו אופטימלי, עם זאת, זהו ההסדר הראוי לעת הזו והחוק שמעגן אותו הינו חוקתי. ההסדר שנתקבל בא לאור נקודת המוצא כי לא ניתן להביא לגיוס בכפיה של תלמידי הישיבות וכי הפתרון הוא ביצירת במדיניות הדרגתית שמטרתה להביא לשינוי יסודי בחברה החרדית, תוך מתן אפשרות אמיתית להשתלבות תלמידי הישיבות בקרב כלל החברה הישראלית, כמו גם בשוק העבודה.

העתירה, עברה מאז הגשתה גלגולים רבים. הרכב השופטים התחלף והורחב לתשעה. המלצות ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך מציאת פיתרון אושרו על-ידי הממשלה כמעט שנה לאחר שניתנו, אולם משרדי הממשלה לא הצליחו להגיע להכרעה בשאלה מי אמור לממן את יישומו של החוק.

תגובות העותרים: אכזבה

ההחלטה עוררה כצפוי תגובות מצד העותרים:

עו"ד אורי קידר, שהגיש את העתירות מטעם ממרצ:
"ציפינו לתוצאה הזו אך, קיוינו לתוצאה אחרת. החוק הוא פוליטי והוא כנראה כבד על בית המשפט העליון.

ח"כ רן כהן (מרצ): "בחוק ישנו עיוות של עיקרון השוויון, לא ייתכן שכל העול יהיה על כתפיהם של החילונים והדתיים והחרדים יהיו פטורים ממנו, ההחלטה מהיום מצערת"

פרצוף מאוכזב נוסף שנראה בבית המשפט, היה זה של עו"ד יהודה רסלר, שנאבק מזה 36 שנים כנגד הפטור שניתן לבני הישיבות, רסלר סבר שבית המשפט יבטל את החוק, הוא אף הכין בגדי ספורט עמם תכנן לצאת לריצת ניצחון מבית המשפט לת"א, ריצה שהתבטלה בעקבות החלטת השופטים.