סיעת שינוי כבר נפחה את נשמתה בבחירות האחרונות לכנסת, ואולם , היום (יום ה', 11.5.06) צפוי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, למסור את הכרעתו באחת העתירות החשובות ביותר שהגישה המפלגה ברגעי השיא שלה. לאחר כארבע שנים, תפורסם הכרעת בג"צ באשר לעתירות שהוגשו נגד "חוק טל", שחוקק במטרה לעודד חרדים להצטרף למעגל העבודה ולצמצם את מספר מקבלי הקיצבות.
בן-גוריון מעניק פטור; המספרים מאמירים
צילום: אישר את הפטורשאלת דחיית שירות הביטחון של תלמידי ישיבות ימיה כימי המדינה. עוד ב-9.3.48 ניתנה הוראה על-ידי ראש המטה הארצי של ההגנה לפיה "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים ינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם".
נקבע, כי "החלטה זו כחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש". בהתאם לגישה זו הודיע ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, במכתב לרמטכ"ל מיום 2.1.51 - כי "על יסוד סעיף 12 בחוק שרות הביטחון שחררתי בחורי הישיבה מחובת השירות הסדיר, שחרור זה חל אך ורק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות".
ואולם, עם השנים שרי הביטחון המשיכו לחתום על הפטור בעוד מספרם של בחורי הישיבות שזכו לפטור האמיר. גופים שונים החלו להאבק כנגד הפטור הבלתי-שוויוני בדרכים פוליטיות, משפטיות ותקשורתיות.
העתירות נגד החוק
צילום: מהעותרים נגד החוקבעקבות אישורו של החוק הוגשו ארבע עתירות על-ידי שינוי, מרצ, והתנועה לאיכות השלטון, שטענו כי החוק פוגע בעיקרון השוויון ומנוגד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
לטענת העותרים, החוק מסדיר לתלמידי הישיבות פטור גורף משירות צבאי, ומהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות המגזרים האחרים בישראל, שנאלצים לשאת בעול הביטחוני, וגורם לשסע בחברה הישראלית.
העתירה, עברה מאז הגשתה גלגולים רבים. הרכב השופטים התחלף והורחב לתשעה. המלצות ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך מציאת פיתרון אושרו על-ידי הממשלה כמעט שנה לאחר שניתנו, אולם משרדי הממשלה לא הצליחו להגיע להכרעה בשאלה מי אמור לממן את יישומו של החוק.
אשר על כן, הדיון הראשון בעתירות התקיים רק כשלוש שנים לאחר הגשתן. במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת כלפי המדינה בשל כשלונה ביישום החוק, שלא עמד במבחן המציאות.
בשנת 2004 פנה היועמ"ש מזוז, לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, וביקש ממנו להתערב בקידום יישומו של החוק. מזוז ציין בפני שרון כי בג"צ ביקש עידכון באשר ליישום בפועל של החוק.
בפנייתו לשרון ציין מזוז: "קיימים קשיים לא מבוטלים ביישום הוראות החוק על-ידי צה"ל ומשרדי הממשלה השונים העוסקים בנושא על אף הזמן הרב שחלף, טרם הוחל ביישום ההסדר של שירות אזרחי והסיבה לכך היא מחלוקת בין משרד העבודה למשרד האוצר באשר לגבי אופי השירות האזרחי".
מזוז הוסיף: "תחושתי היא כי הקושי המרכזי ביישום החוק הוא היעדר גוף מרכזי הרואה את התמונה כולה ואשר פועל לתיאום בין הגופים השונים".
מחר כאמור, יגיע לסיומו המסע המתיש בן ארבע השנים, כאשר בית המשפט ימסור את הכרעתו בשאלה האם "חוק טל" עומד במבחן חוקי היסוד אם לאו.
הפטור ההסטורי מבוטל בידי בג"צ
צילום: רסלר, העותר הראשוןבשנת 1986 עתר עו"ד יהודה רסלר לבג"צ נגד שר הביטחון. בעתירה, דורש רסלר מבית המשפט לבטל את החלטתו של שר הביטחון.
לטענת העתירה, דחיית שירות ביטחון מטעמים דתיים היא החלטה הטעונה חקיקה של הכנסת, ואינה בתחום סמכותו של שר הביטחון.
עתירתו של רסלר נדחתה, אך עתירה שהוגשה עשור מאוחר יותר בידי פרופ' אמנון רובינשטיין והציגה נתונים לפיהם מהווים בני הישיבות כ-8% ממחזור הגיוס, התקבלה על-ידי בית המשפט.
בפסק הדין קובע הנשיא ברק כי "מסקנתנו הינה, כי על-פי המצב כיום, שר הביטחון מפעיל את סמכותו בעניין דחיית השירות של בחורי ישיבה ש"תורתם אומנותם", על-פי הכרעה עקרונית שהסמכות לקביעתה היא בידי הכנסת. הפעלת סמכות זו, במתכונת זו, היא אפוא שלא כדין".
חוק טל
צילום: השופט (בדימוס) צבי טלהכנסת התעכבה מעט, ובשנת 2002 אישרה את "חוק טל".
החוק, נקרא על שמו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס) צבי טל שישב בראשות הוועדה לבחינת הסדר בחוק למתן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות.
על-פי החוק, תלמיד ישיבה "שתורתו אומנותו" ואשר מגיע לגיל 22 יזכה בשנת הכרעה, במהלכה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. במידה וייבחר לעבוד, יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים לבין שירות אזרחי של שנה.
צילום: האם יבוטל הפטור?
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה