הוועדה לבדיקת הליכי אימוץ ילדים בישראל, בראשות השופט (בדימוס) שלום ברנר, הגישה דוח ביניים בנושא הסכמת הורה למסירת ילד לאימוץ. הוועדה החליטה להתמקד בסוגיה זו לנוכח הקשיים שהעלתה פרשת "תינוק המריבה" בהסדר המשפטי הנוגע להסכמתם של הורים ביולוגיים למסור את ילדם לאימוץ והאפשרויות העומדות בפניהם לחזור בהם מהסכמתם.
הוועדה הוקמה בחודש מרס 2005 בהחלטת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, שכיהן גם כשר רווחה, ושרת המשפטים דאז, ציפי לבני, במטרה לבחון את חוק אימוץ ילדים ואת הליכי אימוץ ילדים בישראל.
אחת הסיבות המרכזיות בגינן הוקמה הוועדה, נבעה מן העובדה שחוק האימוץ נחקק לפני למעלה מ- 25 שנים והתעורר צורך לבחון סוגיות מהותיות ומשפטיות הנגזרות ממנו.
סיבה נוספת להקמת הוועדה הייתה העובדה כי ברחבי העולם נוספו מחקרים, גישות חדשות, הסדרי חקיקה והסכמים בינלאומיים הנוגעים לאימוץ ילדים בפרט ולילדים בכלל, כשבמרכזם אמנת האו"ם לזכויות הילד אליה הצטרפה ישראל בשנת 1990.
כזכור, מספר חודשים לפני הקמת הוועדה, הסעירה את המדינה פרשת "תינוק המריבה". בעקבות פרשה זו, ובעודה מתנהלת בבית המשפט, הונחו על שולחן הכנסת שמונה הצעות פרטיות לתיקון חוק האימוץ. פרשה זו רק הדגישה את הצורך בבחינה מחודשת של חוק אימוץ ילדים.
הסכמה לאימוץ, רק לאחר שחלפו 14 ימים מהלידה
הוועדה קיבלה אינפורמציה מאזרחים רבים, בהם ילדים וילדות מאומצים, הורים מאמצים והורים שילדיהם נמסרו לאימוץ. הם סיפרו על קשיי ההסתגלות של ילדים מאומצים, ההליכים לפתיחת תיק האימוץ והמפגש עם ההורים הביולוגיים. בנוסף, התקבלו פניות מאם ששקלה למסור את תינוקה לאימוץ, וממשפחות מאמצות או כאלה המבקשות לאמץ ילדים.
בדוח הביניים שהגישה הוועדה נכללו מספר שינויים, אשר לדעת הוועדה יוכלו לשפר משמעותית את הליך האימוץ.
כך, למשל, כיום החוק אינו מגביל את מועד קבלת ההסכמה, וכעיקרון, ניתן לקבל הסכמה של הורה למסור את ילדו לאימוץ אפילו טרם הלידה. הוועדה ממליצה לקבוע כי ניתן יהיה לקבל הסכמה של הורה לאימוץ ילדו רק לאחר שחלפו 14 ימים לפחות מיום מלידתו של הילד, וכאשר מצבו הנפשי של ההורה מאפשר לו לתת הסכמה מדעת.
במקרים חריגים, ממליצה הוועדה, ניתן יהיה לקבל את ההסכמה בטרם חלפו 14 ימים ואך ורק באישור בית המשפט, אולם בשום מקרה, לא ניתן יהיה לקבל את ההסכמה לפני הלידה.
מציעים לאפשר להורה להתחרט
לרובנו זכור הסיפור הכואב של תינוק המריבה, שנמסר לאימוץ על-ידי אמו ללא ידיעת האב, משום שלאם לא היה קשר עם האב. הוועדה מנסה למנוע סאגה משפטית נוספת בעניין, וממליצה כי חזרה מהסכמה יכולה להתבצע בשתי דרכים בלבד.
באפשרות הראשונה, יוכל ההורה לבטל את האימוץ על-ידי הגשת בקשה ישירות לבית המשפט על-מנת שזה יבטל את צו האימוץ. דרך נוספת בו יוכל ההורה לבטל את האימוץ היא פניה בכתב לשירות למען הילד - ופניה באמצעותו ובאמצעות משרד הרווחה לביהמ"ש.
מכל מקום, נדמה כי לפרשות דומות ל"תינוק המריבה" תקצר ידי הוועדה מלהושיע. הוועדה ממליצה כי בית המשפט יוכל לאשר להורה לחזור בו מהסכמתו, או לפסול הסכמה שניתנה שלא כדין, רק אם טרם חלפו שלושה חודשים ממועד מתן ההסכמה. בית המשפט יאשר להורה לחזור בו מהסכמתו רק במקרה שבו היה שינוי בנסיבות ורק מטעמים מיוחדים הקשורים בטובת הילד.
אחד מחברי הוועדה, עו"ד רונן דליהו, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מסר ל-Nfc כי "הוועדה החליטה בנושא זה (מתן ההסכמה לאימוץ, א.ח.) משום שזהו אחד הנדבכים היותר משמעותיים בנושא האימוץ". עוד אמר דליהו כי "בהמלצות האלה יש החזרת אמון הציבור במוסד האימוץ".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה