שלושה עופרים חדשים הצטרפו השבוע ללהקת היחמורים החיים בשמורת החולה. בשמורה חיים כיום 27 יחמורים, כחלק מפרויקט ההגנה והטיפוח על הזן אשר נמצא בסכנת הכחדה.
דותן רותם, אקולוג מרחב כרמל ברשות הטבע והגנים, מספר על מאמצי השימור של הזן הנכחד. לדבריו, שטח הרבייה של היחמורים המשתרע על כ- 200 דונם, מאפשר ליחמורים כושר הסתגלות הקרוב ביותר להרגלם הטבעי, ובעזרת שמירתם בגרעיני הרבייה, ניתן לשמר את זן היחמור הפרסי. יצויין כי רשות הטבע והגנים משקיעה מדי שנה כחצי מיליון ש"ח בפרויקט השימור של היחמורים הכולל השגחה וטרינרית, האכלה, הכשרת שטחי הגידול, מטפלים, שינוע ועוד.
היחמור חי בחורשים צפופים בגליל מראשית המאה ה- 20. עם כניסת הנשק החם וכריתת יערות הארץ, הפך "טרף קל" לציידים. בשנת 1955 התגלה בדרום מערב אירן עדר יחמורים פרסיים, כ- 25 במספר, וזאת לאחר כמה עשורים שסברו כי נכחד מן העולם.
מן העדר הזה נתפסו ונלקחו מספר פרטים לשם הקמת גרעין רבייה בגן החיות קרונברג שבגרמניה. בשנת 1976, בטיסה האחרונה של אל-על מטהרן, הובאו לארץ מספר נקבות ולאחריהן הובאו עוד שני זוגות מגן החיות בגרמניה. המבצע להצלתו והשבתו לטבע החל בראשית שנות ה- 80, עם הקמת גרעין הרבייה בשמורת החי-בר בכרמל.
בשנת 1995 היו בשמורה זו כבר יותר מ- 150 פרטים והוחלט כי הגיעה העת להשיב את האייל היפהפה לנופי ילדותו הקדומים והטבעיים. שחרור היחמורים לטבע החל בשנת 1996 בנחל כזיב בגליל העליון. מדי כחצי שנה מועברת לשחרור בטבע קבוצה בת 10-15 יחמורים משמורת חי-בר כרמל, שמורת החולה, והגן הלאומי בחורשת טל ומגני החיות: התנכ"י בירושלים ובאוניברסיטת ת"א.
בטבע חיים כיום יותר מ- 150 יחמורים ועוד כ- 250 במספר גני חיות ופינות חי ברחבי הארץ וכן בשמורות החולה, חורשת טל והחי- בר בכרמל. אוכלוסיית היחמור הפרסי בעולם מונה כ- 500 פריטים וככל הנראה רובם בישראל.
צילום: זן נדיר בטבע [צילום: דותן רותם]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה