''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
33°
ירושלים 29°
חיפה 32°
באר שבע 33°
אילת 37°
מדורים
שימושי PLUS

המדינה לא דואגת לזכויותיה בתנובה

מבקר המדינה מציין בדוח הביקורת המתפרסם היום כי המדינה ומשרד האוצר לא מממשים את הזכויות אשר ניתנו למדינה בהסכם הקיבוצים * הדוח מצביע על ליקויים מהותיים בפעולות של משרד האוצר

עומר שיקלר
י"א אייר התשס"ו
t
t

המדינה, ובמיוחד משרד האוצר, לא שומרים על זכויות המדינה בחברת תנובה. כך קובע מבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס בדוח ביקורת המדינה המתפרסם היום (ג', 9.5.06). מדינת ישראל מחזיקה בזכויות שונות בתנובה בעקבות הסדר הקיבוצים שנערך בסוף שנות ה- 80.

לדעת משרד מבקר המדינה, "על משרד האוצר ועל המטה לפעול כדי למנוע פגיעה בשווי זכויות המדינה במניות תנובה בעתיד, עקב חלוקת רווחים בתנובה. כמו כן, עליהם לבדוק את הדרכים העומדות לרשותם כדי לבחון את מעמד המדינה לגבי חלק מהרווחים שחולקו בעבר".

המבקר מציין עוד, כי הביקורת על ביצוע הסדר הקיבוצים מצביעה על ליקויים מהותיים בפעולות של המטה ושל משרד האוצר בכל הנוגע לעמידה על קיומם של התנאים שנקבעו בהסכמים בכלל, ובכל הנוגע לשמירת זכויות המדינה בפרט. המבקר מוסיף, כי "מן הראוי שמשרד האוצר יתערב בעניין ויעמוד על קיום ההסכמים שנחתמו במלואם".

עוד נכתב בדוח, כי "על המדינה להבטיח את זכויותיה בתנובה בשיעור שנקבע בהסדר ולוודא כי יועברו 25% מהזכויות של כל הקיבוצים שנכללו בהסדר המשלים ובהסדר המתקן".

בסוף שנות השמונים נקלעו קיבוצים ותאגידים רבים הקשורים לשתי התנועות הקיבוציות הגדולות למשבר כלכלי ופיננסי עמוק. כדי לטפל במשבר הגיעו המדינה, הבנקים והתנועות הקיבוציות בשנת 1989 להסדר, ולפיו נתנה המדינה לבנקים מענקים לשם מחיקת חובות הקיבוצים. גם הבנקים מצדם מחקו חובות לקיבוצים, ופרסו לזמן ארוך את החזרי החובות שלא נמחקו, כנגד פיקדונות שהעמידה המדינה לרשותם.

הסדר זה לא פתר את המשבר, ובשנת 1996 הגיעו הגורמים שחתמו על ההסדר הראשון להסדר משלים, ולפיו שוב נתנה המדינה מענקים לבנקים לשם מחיקת חובות הקיבוצים, והבנקים שוב מחקו חובות ממקורותיהם. כדי להקטין את הסיכונים שאליהם היתה חשופה המדינה הנובעים מההסדר המשלים יזמה המדינה את תיקונו בשנת 1999.

בהסכם המשלים - ההסדר המתקן עם הקיבוצים - נקבע כי שוויה של העזרה ההדדית שייתנו קיבוצים מבוססים לא יפחת מ- 484 מיליון ש"ח במחירי דצמבר 2004. לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שהסכום שהתקבל כסיוע הדדי עד למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2005, הגיע ל- 18 מיליון ש"ח בלבד, ונוכח פסיקת בג"צ ששינתה באופן מהותי את מקורות הסיוע ההדדי, מן הראוי שיבחן החשב הכללי את האפשרויות העומדות בפניו בנסיבות שלאחר פסק הדין, כדי שסכום הסיוע ההדדי יתאם להתחייבויות התנועות הקיבוציות החתומות עליו.

המבקר מציין בדוח, כי על המטה, בתוקף תפקידו ליישם את ההסדר המשלים, ועל משרד האוצר להבטיח את הזכויות העתידיות של המדינה בתנובה בכלל, ונוכח הסבירות הגבוהה לכך שקרבה הנפקת מניותיה בפרט. "בין השאר", נכתב בדוח, "על שר האוצר לשקול את הפעלת סמכותו על-פי ההסדר, ולחייב כל אחד מהחתומים עליו להעביר יותר ממה שתוכנן, כדי לכסות את חלקם של הקיבוצים המסייעים שלא נענו לדרישת הסיוע ההדדי של תנועתם".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה