דוח מבקר המדינה חושף ליקויים, אי-סדרים ושחיתויות בגופים השונים הופעלים במשרד החינוך, התרבות והספורט. המבקר מצא ליקויים חמורים בתפקוד מרכזי ההתשלמויות למורים, חוסר ארגון ורמה נמוכה של מרצים. בבדיקת המבקר במינהל הספורט נחשפה פרשת שחיתות בה מעורב ראש המינהל בעצמו ד"ר יהשוע שק אשר במשך שש שנים קיבל טובות הנאה וסייע בעברת כספים לקבוצת כדורסל ממנה קיבל מנוי חינם למשחקי הקבוצה הליגת העל ומשחקי היורוליג.
מבדיקת מבקר המדינה את נושא השקעות פיננסיות באוניברסיטאות תל אביב, בר-אילן ובן-גוריון בנגב עולה הפקרות בנעשה בוועדות ההשקעות בשלושת האוניברסיטאות. ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים הקשורים בטיפול האוניברסיטאות בהשקעותיהן הפיננסיות. והמבקר ממליץ לאוניברסיטאות להגביר את הפיקוח והבקרה על ביצוע ההשקעות.
בנוסף לכך, מסתירות האוניברסיטאות מידע חיוני מהתורמים. דוח הבמקר קובע כי האוניברסיטאות לא נהגו בגילוי נאות כלפי התורמים בכל הנוגע לגביית הוצאות תקורה מהפירות של הקרנות הצמיתות.
באשר לכספי הסיוע לסטודנטים, מגלה המבקר כי לגופים המסייעים לסטודנטים אין נתונים על מספר הסטודנטים הזקוקים לסיוע כספי והסכום הכולל הנדרש לשם כך. בנוסף לכך חושף הדוח כי גופים רבים עוסקים במתן סיוע כספי לסטודנטים והם מחלקים בכל שנה סכומים ניכרים. הגופים אינם משתפים פעולה ביניהם וגורמים לבזבוז משאבים המיועדים לסיוע כספי לסטודנטים.
מרכזי פסג"ה - רמה נמוכה
משרד מבקר המדינה חושף ליקויים בפעילותם של מרכזי פסג"ה אשר מספק השתלמויות והדרכות לעובדי הוראה.
דוח המבקר חושף פערים ביכלולות לממן את מרכזי ההתשלמויות. מביקרות המבקר עולה כי רשויות מקומיות חלשות מבחינה כלכלית, מתקשות למלא את חלקן במימון פעילות המרכז שבתחומן ומשרד החינוך לא שקל לשנות את חלוקת התקציב בין המרכזים כדי שלא יגדל הפער הכלכלי ביניהם.
תקציב לא מנוצל
מהדוח עולה כי מרכזי ההתשלמויות שאמורים ללוות את עובדי ההוראה לא ניצלו את מלוא התקציב שהמשרד הקציב לפעילותם, ומינהל ההשתלמויות במשרד לא בדק את הסיבות לכך.
רמה נמוכה של מרצים
כמו כן, קובע המבקר המשרד לא הצליח להעסיק במרכזים מומחים ויועצים במספר וברמה האקדמית שאליהם שאף, והיעדרם עלול להוביל לירידה ברמת ההשתלמויות ולהחטאת המטרה שההשתלמויות ייעשו ברמה אקדמית. כ-20% מבין המרצים במרכזי הפסג"ה לא עמדו בדרישות הסף האקדמיות שנקבעו בחוזר המנכ"ל.
יתרה מכך, משרד החינוך לא פיתח שיטת מדידה להערכת השפעתן של ההשתלמויות במרכזים על הנעשה בבתי הספר ועל שיפור מערך הלימוד בכיתה ולפיכך גם אין לו נתונים על כך.
המלצות המבקר:
- על המשרד להקפיד שלא ייווצר פער בין רמת השירותים שמעניקים מרכזי הפסג"ה הפועלים במרכז הארץ - ברשויות המקומיות החזקות מהבחינה הכלכלית - לבין רמת השירותים שמעניקים המרכזים הפועלים בתחומי רשויות חלשות מהבחינה הכלכלית.
- לבחון את האפשרות להגדיל את השתתפותו בפעילות המרכזים הפועלים בתחומי רשויות חלשות כלכלית על חשבון השתתפותו ביתר מרכזי הפסג"ה.
- ההישגים העיקריים של מרכזי פסג"ה צריכים לבוא לידי ביטוי בכיתה, והתלמידים אמורים להיות הנשכרים העיקריים מפעילויות המרכזים. על המשרד לפתח בהקדם כלים למדידת התרומה של ההשתלמויות לשיפור מערך ההוראה בבית הספר.
שחיתות במינהל הספורט
תפקידו של מינהל הספורט במשרד החינוך לסייע בקידום הספורט על-ידי מתן הקצבות לרשויות מקומיות, ומתן תמיכות להתאחדויות, לאיגודים ולאגודות ספורט ובפיתוח הספורט על כל ענפיו ורמותיו (ספורט עממי, קהילתי, תחרותי והישגי).
במרס 2005 החליטה הממשלה להקים מועצה ציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל. על-פי תוכנית שהכין המינהל, המועצה להסדר הימורים בספורט היתה אמורה להעביר למשרד את עיקר התקציב לפיתוח ספורט הנשים.
מינהל הספורט - גוף מסואב ובירוקרטי
מבדיקת דוח מבקר המדינה עולה כי מינהל הספורט אינו עושה את עבדותו. המינהל פעל בעצלתיים בתחומים שאינם קשורים ישירות לפעילותו השוטפת. המשרד לא מנע חשש לניגוד עניינים, הנובע מהעובדה שכמה מעובדי המשרד חברים בהנהלות של עמותות הקשורות אליו.
קביעת המדיניות למערכת הספורט בישראל לוקה בחסר ומצריכה יד מכוונת ומנחה. המבקר קובע כי מבנה מערכת הספורט בישראל לוקה בחסר ולא ניתן לחולל שינוי יסודי במערכת הספורט בשנים הבאות.
אמנם בשנת 2001 נעשה ניסיון להקים מועצה עליונה לספורט שנועדה למלא את החסר, שנוצר במרוצת השנים בכל הקשור לגיבוש ולהתוויית מדיניות כוללת בתחום הספורט, אך המשרד עצר את התהליך והעדיף שהמצב יישאר כשהיה.
ראש מינהל הספורט קיבל טובות הנאה
מבקר המדינה חושף שחיתויות במינהל הספורט, ובראשן קבלת טובות הנאה על-די ראש המינהל בעצמו. מדוח עולה כי ד"ר יהושע דקל, סמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט וראש מינהל הספורט במשרד, קיבל במשך שש שנים (1999-2004), ללא תשלום, מחברה פרטית - "חברת מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע"מ" מינוי שנתי המאפשר כניסה לכל משחקי הקבוצה בליגת העל בכדורסל ולמשחקי היורוליג. מחיר המינוי כ-7,500 ש"ח בשנה.
ד"ר דקל קיבל את המינוי מהקבוצה בשל היותו ראש מינהל הספורט, ולכן על-פי הוראות חוק המתנות, תקנות שירות הציבור (מתנות), והתקשי"ר, היה עליו לדווח על קבלתו לוועדת המתנות במשרד. ואולם הביקורת העלתה כי הוא לא דיווח על כך לוועדה ובהיעדרה לגורמים הממונים עליו.
מבקר המדינה מתריע בפני משרד החינוך כי עליו לבדוק בהקדם אם גם בעלי תפקידים אחרים במשרד קיבלו כרטיסים ומינויים ללא תשלום ולא דיווחו על כך ולנקוט את הצעדים המתחייבים מכך. על המשרד להבהיר בהקדם לכל עובדיו את הכללים בעניין קבלת הזמנות, כרטיסים ומינויים לאירועים שונים. נוסף על כך רצוי שייתן לכללים אלה ביטוי בנהליו.
משרד החינוך העביר כספים ללא מכרז
משרד החינוך היה מעוניין לסייע לקבוצ הכדרוסל מכבי תל אביב במימון עלויות אירוע הפיינל-פור, נוכח העלויות הרבות הכרוכות בקיומו. סיוע כזה מהווה למעשה תמיכה, אך לא ניתן היה להעביר את הסיוע בדרך של תמיכה מאחר שמדובר בגוף ובאירוע שמטרתם להפיק רווחים. מהדוח עולה כי המשרד נתן את הסיוע באמצעות הליך לכאורה של רכש. המשרד פעל כאילו מדובר ברכישת שירות, אך לא נראה כי נרכש שירות כלשהו מהקבוצה.
בנוסף לכך פטרה ועדת הרכישות את ההתקשרות עם הקבוצה ממכרז, אף על-פי שספק אם ההתקשרות עמדה בתנאי התקנות.
ד"ר דקל מילא תפקיד מרכזי והוביל בהתקשרות זו של המשרד עם אותה קבוצה, אף על-פי שקיבל טובת הנאה.
המלצות המבקר:
- יש לראות בחומרה את מעשיו של ד"ר דקל. חומרה יתרה יש לראות בכך שד"ר דקל לא דיווח על קבלת המינוי גם כשעסק בהתקשרות האמורה של המשרד עם הקבוצה ופעל בניגוד עניינים.
- מן הראוי שמשרד החינוך יבדוק בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה, את פעולותיו של ד"ר דקל בעניין קבלת המינוי ובעניין התקשרות המשרד עם הקבוצה, ואת פעולותיהם של ועדת הרכישות ושל גורמים נוספים במשרד בעניין התקשרות זו, וינקוט את כל הצעדים המתחייבים מכך.
ליקויים במתן תמריצים לעובדי הוראה
משנת 1975 מעניק משרד החינוך התרבות והספורט הטבות בתנאי שכר לעובדי הוראה שגרים ומלמדים באזורי עדיפות לאומית.
ליקויים במתן התמריצים
דוח המבקר חושף כי בשנת 2005 המשיך המשרד לתת תמריצים בשיעור אחיד לעובדי הוראה אשר מתגוררים ומלמדים באזורי עדיפות לאומית, ולא הקצה את התמריצים בהתאם למצב היישובים ולצורכיהם.
באותה שנה לא נתן המשרד תמריצים לעו"ה ביישובים חלשים הסובלים ממצוקה כלכלית, שאינם באזורי עדיפות לאומית.
בשנת 2002 החל המשרד במחקר שנועד לבדוק את מידת ההשפעה של תוכנית התמריצים על מעבר עובדי הוראה טובים ליישובים באזורי עדיפות לאומית. בעקבות קשיים באיסוף הנתונים לא הסתיים המחקר עד דצמבר 2005, וכתוצאה מכך אין בידי המשרד אפילו הערכות ראשוניות על מידת ההצלחה של התמריצים.
המלצות המבקר:
- על המשרד לבחון את אופן חלוקת התמריצים לעובדי הוראה ואת השפעתם ולהעניק אותם ביישובים שבהם הם נדרשים במיוחד.
- על המשרד למצוא פתרון ליישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית, הזקוקים להעלאה של רמת עובדי ההוראה במערכת החינוך שלהם.
חגיגת התרומות באוניברסיטאות
בחודשים דצמבר 2004-אוגוסט 2005 בדק משרד מבקר המדינה, היבטים בניהול ההשקעות הפיננסיות של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון, את רישום הקרנות הצמיתות כהקדשות על-פי חוק הנאמנות.
הפקרות בוועדות ההשקעות באוניברסיטאות
בכל אחת מהאוניברסיטאות פועלת ועדת השקעות שקובעת את אפיקי ההשקעה של תיק הנכסים ואמורה לפקח על ביצוע פעולות ההשקעות. בכתב המינוי של חברי ועדת ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב לא נקבע משך המינוי. בוועדה של אוניברסיטת בן-גוריון היו חברים שכיהנו זמן ארוך מתקופת הכהונה המרבית שנקבעה בתקנון האוניברסיטה.
בשתיים מהאוניברסיטאות שנבדקו נמצא כי אחדים מחברי ועדת השקעות נעדרו מישיבותיה בתדירות גבוהה.
לוועדת השקעות של אוניברסיטת תל אביב אין נוהל ייחודי, לא הוגדרו תפקידיה, לא נקבעו סדרי ניהולה כגון תדירות כינוסה, מניין חוקי לישיבותיה ואופן תיעוד הדיונים. אוניברסיטת בר-אילן לא החילה על ועדת ההשקעות את הסעיף בתקנון האוניברסיטה שעניינו מעקב אחר ביצוע החלטותיה ובקרה עליהן.
ועדת ההשקעות של אוניברסיטת בן-גוריון לא דיווחה לוועד המנהל של האוניברסיטה אחת לארבעה חודשים, על מדיניות ההשקעות ועל אופן ביצועה, כמתחייב מתקנון הוועדה.
באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון נמצא שדוחות על ביצוע פעולות השקעה נערכו והוגשו לוועדת ההשקעות בידי מבצעי ההשקעות של האוניברסיטאות בלא שנבדקו בידי גורם אחר.
בשלוש האוניברסיטאות הגורם המבצע את החלטות ועדת ההשקעות הוא שרשם את הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה. באוניברסיטת תל אביב יו"ר הוועדה לא חתם על פרוטוקולים; בפרוטוקולים לא נרשמו מהלכי הדיונים, אילו חלופות הוצגו בפני הוועדה והנימוקים להחלטותיה ולכן אין לדעת כיצד הן התקבלו.
מהפרוטוקולים אין לדעת אם הוועדה בדקה אם יושמו החלטותיה. באוניברסיטת בר-אילן נמצאו תשע פעולות השקעה, שבוצעו ללא תיעוד על התייעצויות שקדמו להן עם אחד מחברי הוועדה, שנבחר על ידה כמי שרשאי לאשר פעולות אלה.
נוהלי העבודה באוניברסיטאות בעניין ניהול ההשקעות הפיננסיות אינם עוסקים בכלל ההיבטים של ניהולן, והבקרה הפנימית לוקה בחסר; הנהלות האוניברסיטאות לא עשו סקר סיכונים בתחום ניהול ההשקעות.
באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן נמצא כי לעתים נוהל מורשי החתימה, הקובע שלפני פעולה כספית מסוימת נדרשת חתימה של שני מורשי חתימה על המסמכים הכספיים, יושם בדיעבד. אוניברסיטת בן-גוריון קבעה בשנת 2005 נוהל שלפיו פעולות השקעה עד 3 מיליון ש"ח אפשר לבצע בהוראת עובד אחד בלבד.
התורמים אינם יודעים לאן הולך הכסף
האוניברסיטאות לא עמדו בדרישות חוק הנאמנות, ולא רשמו כהקדשות את כל הקרנות הצמיתות שמקורן בכספי תרומות, שהתורמים ייעדו למטרה מסוימת.
האוניברסיטאות לא ניהלו את כספי ההקדשות בחשבון בנק נפרד משל שאר כספי האוניברסיטה כמתחייב מתקנות ההקדשות לצורכי צדקה, התשל"ד-1974, חוק הנאמנות ותקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד-2004, ולא העבירו לרשם ההקדשות את הדיווחים הנדרשים לפי חוק הנאמנות ותקנותיו.
אוניברסיטת תל אביב יישמה באופן חלקי בלבד את החלטת הוועד המנהל להודיע לתורמים כי שינתה את שיטת התאמת הערך של הקרנות הצמיתות, מהצמדה לפי המטבע בו התקבלה התרומה להצמדה למדד המחירים לצרכן.
האוניברסיטאות לא נהגו בגילוי נאות כלפי התורמים בכל הנוגע לגביית הוצאות תקורה מהפירות של הקרנות הצמיתות. אוניברסיטת תל אביב לא יישמה החלטה של ועדת תקורה שלה לכלול בהסכמים עם התורמים הוראות בעניין שיעור התקורה.
באוניברסיטת תל אביב החליט הוועד המנהל כי מפירות קרנות שייעודן זהה יגבו שיעורי תקורה שונים בהתאם למועד הקמתן. כך למשל, מפירות קרנות מחקר שהוקמו לאחר תשס"א גבתה האוניברסיטה 23.5% תקורה ומפירות קרנות שהוקמו לפני התאריך האמור גבתה 35%. החלטה זו בדבר השיעורים השונים נקבעה אף על-פי שהוצאות האוניברסיטה בגין אותן קרנות הן זהות.
באוניברסיטאות אין נוהל הקובע את אופן ההתקשרות עם מנהלי תיקים חיצוניים. אוניברסיטת בר-אילן התקשרה עם שני מנהלי תיקים חיצוניים בלי שבדקה מנהלים אחרים.
אוניברסיטאות בן-גוריון ובר-אילן לא תמיד מימשו את התחייבותן כלפי התורמים להקצות לקרנות שהקימו כספי הקצבות מקבילות שקיבלו האוניברסיטאות (כספים שהאוניברסיטאות מקבלות מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה לפי סכומי הקרנות הצמיתות שהיו להן ב-30.9.87). באוניברסיטת תל אביב לא שונתה שיטת הקצאת כספי ההקצבות המקבילות לקרנות על אף דוח מבקר האוניברסיטה בנושא.
הוועדה לתכנון ולתקצוב לא קבעה למוסדות להשכלה גבוהה כללים מנחים לניהול נכסיהם הכספיים אף על-פי שהיא הגוף שייאלץ להתמודד עם מצבי משבר כספי שאליו עלולים להיקלע המוסדות הללו אם ייכשלו בניהול נכסיהם הכספיים.
המלצות המבקר:
- על האוניברסיטאות למלא לאלתר את דרישות חוק הנאמנות ולרשום אצל רשם ההקדשות את כל הקרנות הצמיתות שלהן, שמקורן בכספי תרומות, ושייעודן נקבע בידי התורמים למטרה מסוימת, ולהעביר לרשם במועד את הדיווחים על ההקדשות שהן מנהלות כנדרש על-פי החוק והתקנות.
- על האוניברסיטאות לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי התורמים בדבר הקצאת הקצבות מקבילות לקרנות שהקימו, ולנהוג בשקיפות בכל הנוגע לניכוי תקורה מפירות ההשקעה של כספי התרומות המיועדות. על ות"ת לשקול לקבוע כללים מנחים למוסדות להשכלה גבוהה בנושא ניהול השקעות ופיקוח עליהן.
אי-סדרים בסיוע הכספי לסטודנטים
ביקורת מבקר המדינה חושפת אי-סדרים ובזבוז משאבים בכל הקשור לדרכי הטיפול בסיוע הכספי לסטודנטים במערכת ההשכלה.
הביקורת העלתה כי הגופים המסייעים לסטודנטים ובהם משרד החינוך, ות"ת והמוסדות להשכלה גבוהה, לא עשו בדיקה שנועדה לדעת מהו סכום ההוצאות הכולל של סטודנט באוניברסיטה ולאמוד את מספר הסטודנטים הזקוקים לסיוע כספי והסכום הכולל הנדרש לשם כך.
בנוסף לכך נמצא כי בתחום זה פועלים גופים רבים אשר מחלקים בכל שנה סכומים ניכרים. רבים מהם מממנים את הסיוע בכספי מדינה. אולם גופים אלה אינם פועלים מתוך ראייה מערכתית המביאה בחשבון את כל המשאבים במשק המיועדים לסיוע כספי לסטודנטים ואת הצרכים בתחום זה. גם אין ביניהם תיאום ושיתוף פעולה מלאים. בשל כל אלה אין כל ביטחון שחלוקת המשאבים בתחום זה נעשית בצורה מיטבית.
באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה נמצא כי נמצא שסטודנטים קיבלו סיוע בסכומים גדולים שהגיעו ל-50,000 ש"ח ויותר. כמו כן, שתי האוניברסיטאות לא רשמו כנדרש את הקרנות הצמיתות המיועדות שהן מנהלות למתן מלגות אצל רשם ההקדשות והרשם לא נקט נגדן את כל האמצעים הדרושים.
המלצות המבקר:
- לרכז מידע בנוגע למספר הסטודנטים הזקוקים לסיוע כלכלי והסכומים המיועדים לכך בתקציב המדינה. בהתבסס על מידע זה, לקבוע את התקציב הכולל הדרוש לצורך סיוע לסטודנטים.
- לקבוע סדר עדיפויות בחלוקת הכספים בהתחשב בסכום המרבי לסיוע שנקבע ובאפשרויות הקיימות לסיוע.
- על הגופים המממנים מתקציב המדינה סיוע לסטודנטים והמוסדות להשכלה גבוהה, לפרסם ברבים, במשותף, שכל אזרח שמעוניין ללמוד לימודים גבוהים יוכל להתגבר על הקשיים הכלכליים המונעים ממנו ללמוד כיוון שקיים לשם כך תקציב ממשלתי. בפרסום זה יודיעו גם מהם הקריטריונים לקבלת תמיכה, מה סכום התמיכה ולאן יש לפנות כדי לקבל אותה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה