בתאונות הדרכים במדינת ישראל נהרגים מדי שנה מאות בני אדם, אלפים נפגעים והנזק הכלכלי שהן גורמות למשק נאמד במיליארדי ש"ח בשנה.
על-פי דוח מבקר המדינה, מאמציהם של הרשויות, בהן גורמי חינוך, אכיפה ומשפט ומאמצי הממשלה בהתמודדות עם התאונות נושאים פרי: על-אף העלייה בנסועה מספר ההרוגים ותאונות הדרכים לא עלה. אולם אין להסתפק בכך.
המאבק בתאונות הדרכים לא הוגדר כיעד לאומי של הממשלה ולא נכלל ברשימת היעדים המרכזיים של המשרדים השונים העוסקים בנושא. זאת, למרות שרה"מ ושר התחבורה הצהירו בעבר כי המאבק בתאונות הדרכים בישראל הוא אחד היעדים הלאומיים.
לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לקדם את המאבק בתאונות הדרכים על הממשלה ועל משרד התחבורה, שהוא המשרד העיקרי האחראי לטיפול בנושא, להציב אותו בראש סדר העדיפויות כיעד לאומי. על יתר משרדי הממשלה המופקדים על טיפול בהיבטים שונים של הנושא - משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים והמשטרה - לכלול אותו ברשימת יעדיהם העיקריים ולדווח למשרד ראש הממשלה על מידת השגתם.
יעדי הרשות לבטיחות בדרכים אינם תואמים את המציאות
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה במטרה להגביר את הבטיחות בדרכים, לצמצם את מספר תאונות הדרכים, לתאם בין משרדי הממשלה ובין הגופים השונים העוסקים במאבק בתאונות הדרכים ולהעמיד לרשות הממשלה את הכלים להשגת מטרות אלה, לא הצליחה לעמוד במטלות שהוטלו עליה בשל הפער בין המטרות המוצהרות שהיו הסיבה להקמתה לבין הכלים שניתנו לה. מבקר המדינה כותב, כי מן הראוי לבחון אלו סמכויות ואמצעים נדרשים לרשות כדי שתוכל למלא כראוי את תפקידיה ולהשיג את המטרות שלשמן הוקמה.
הסברה לקויה
הפעולות בתחום ההסברה והחינוך חלקיות ואין בהן די כדי לתרום תרומה של ממש לטיפוח תרבות ההתנהגות בכבישים ולהפחתת תאונות דרכים. לא הוכנו תוכניות הסברה למגזרים ששיעור התאונות בהם גדול יותר משיעורם באוכלוסיה - חרדים, ערבים, עולים חדשים וקשישים; לא יושמה במלואה החלטת ממשלה מתחילת שנות התשעים להפוך את החינוך לבטיחות בדרכים למקצוע חובה מגן הילדים עד לכיתה י"ב (בשנת הלימודים האמורה למדו רק כ-13% מן הכיתות חינוך לבטיחות בדרכים; במגזר החרדי נכללה הפעילות בתחום זה רק ב-7.2% מבתי הספר). על-פי הדוח, על משרד החינוך לפעול למלא אחר החלטת הממשלה. לימוד הבטיחות בדרכים עשוי לתרום תרומה חשובה למאבק הכולל בתאונות הדרכים בישראל.
רק בן-אדם
אחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים הוא "הגורם האנושי" - אי-מיומנות של נהגים ואי-ציות שלהם לחוקי התעבורה. לפיכך הליכי הכשרתם העיונית והמעשית הם הבסיס להתנהגותם העתידית בכבישי הארץ. הפיקוח של רשות הרישוי על בתי ספר לנהיגה ועל מורי הנהיגה הוא חלקי. בשנים 2003-2004 לא פיקחה רשות הרישוי על שיעורי הנהיגה וגם לא נקטה אמצעי אכיפה נגד בתי ספר לנהיגה שלא חדשו במשך שנים את רשיון בית הספר. על רשות הרישוי להגביר את הפיקוח על בתי הספר לנהיגה ומורי הנהיגה וליישם את המלצות הועדות השונות שטיפלו בנושא הכשרת הנהג כדי להבטיח סדרי לימוד נאותים והקניית ידע מתאים לתלמידי הנהיגה. יש להשלים את הליכי החקיקה הנדרשים בעניין הכשרת נהגי רכב משא כבד בהתאם לתוכנית שבגיבושה הוחל כבר בשנת 2002.
כדי להימנע מזיוף רישיונות נהיגה על משרד התחבורה לפעול ללא דיחוי למחשוב תהליך הנפקת רישיונות הנהיגה ולהכנסת אמצעים זיהוי יעילים לאימות זהותם של תלמידי נהיגה ונהגים כדי לצמצם ככל האפשר את האפשרויות להשיג רישיון נהיגה שלא כדין ולשפר את מערכת הבקרה כך שתחסום הנפקת רישיונות למי שהנתונים שהוזנו לגביהם בלתי-סבירים ובלתי-נכונים.
עוד צוין בדוח, בין היתר, כי בשנים 2000-2004 לא הוזנו לקובץ התלמידים תוצאות של 337,000 תוצאות מבחנים עיוניים ומעשיים של תלמידי נהיגה, שהם 80% מכלל הנהגים שקיבלו רישיונות באותה תקופה. רשות הרישוי הנפיקה, בניגוד להוראות, רישיונות נהיגה על סמך דפי הריכוז של הבוחנים בלבד.
הבדיקות שעושה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מאפשרות לקבוע את מידת התאמתו של המבקש לקבל רישיון נהיגה או של נהג להחזיק בידיו רישיון נהיגה. מספר הנהגים שמפנים הגורמים השונים אל המכון קטן. יש למצוא דרך להגדיל את מספר המופנים למכון כדי להפחית את מספרם של נהגים בעלי רישיונות שאינם כשירים לנהוג ונהיגתם עלולה לסכן את עצמם ואת הזולת. ראוי גם לשקול החלת חובת דיווח למכון על המצב הרפואי של נהגים גם על מטפלים שאינם רופאים: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחרים. יש לעשות את כל הדרוש כדי שההחלטות של המכון בעניין הגבלת רישיון הנהיגה יועברו לנהגים באופן מיידי.
לפי נתוני הלמ"ס, המעורבות של רכב כבד בתאונות דרכים רבה יחסית. על משרד התחבורה להביא לשינויים בהוראות החוקים והתקנות החלים על כלי רכב כבדים כדי שניתן יהיה לאכוף אותם ביעילות ולקבוע מדד בטיחות לחברות הובלה. כמו כן על משרד התחבורה לשפר ולייעל את פעילות יחידותיו העוסקות בפיקוח על הבטיחות במשאיות. על משטרת ישראל לרכז את נתוני האכיפה לפי סעיפי החוק ותקנותיו וסוגי הליקויים המכניים שנמצאו בכלי הרכב, ולהעבירם למשרד התחבורה.
מתי בוחנים נסיבות התאונה
אחד האמצעים המרכזיים להתמודדות עם התאונות הוא חקירתן בידי בוחני תנועה במשטרה. אולם המשטרה חוקרת רק חלק קטן מהתאונות שבהן היו נפגעים - 18% בשנת 2004. יציאת בוחן למקום התאונה אינה מסייעת לאיסוף הראיות לשם העמדה לדין או לאיתור מפגעים בדרך או תקלות ברכב. על המשטרה לבחון את הסיבות לכך ולהסיק מהן מסקנות על סוגי התאונות שבהן ליציאת בוחן תנועה לזירת התאונה עשויה להיות תרומה של ממש לאיסוף ראיות להעמדה לדין או לאיתור ליקויים הגורמים לתאונות וכיו"ב. ראוי לקיים בקרה על מיצוי הליכי החקירה ולהגיש כתבי אישום במועד סמוך ככל האפשר להתרחשות התאונה. בקרה נדרשת גם על איכות הנתונים על תאונות הדרכים כדי שאלו ישמשו בסיס אמין לניתוח הגורמים והסיבות להן.
מיהו הנהג המועד
אשר לנהגים המבצעים עבירות תנועה רבות, המשטרה לא ניתחה את המאפיינים שלהם, לא קבעה קריטריונים ל"נהג מועד" ולא הכינה תוכנית להתמודדות עם נהגים אלה. כמו כן היא לא גיבשה דרכי פעולה לאיתור יזום של מי שנוהגים אף שרישיונם נפסל כדי למנוע המשך נסיעתם. להערכת משרד התחבורה והמשטרה, כ- 180,000 נהגים נוהגים אף שרישיונותיהם נפסלו.
גם משקלם המצטבר של הליקויים הנוגעים לשיטת הניקוד החדשה מצביע על כך שהיא לא השיגה את מטרתה, לשפר את התנהגותם בכבישים של לנהגים שביצעו עבירות רבות. על משרד התחבורה לבחון בהקדם את יעילות השיטה תוך עריכת מחקר מקצועי מקיף בשיתוף עם המשטרה והאקדמיה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה