לא תיתכן הורדת הריבית ללא הקטנת הנטל על הציבור והפחתת הוצאות הממשלה. כך קובע (יום ג', 23.7.02) נגיד בנק ישראל, הד"ר דוד קליין, בהופעתו בישיבת הממשלה. לדבריו, "השגת המטרה של עידוד ההשקעות מחייבת, ירידה בריבית הריאלית לטווח ארוך". קליין הציג את עמדת בנק ישראל בישיבה בה דנה הממשלה, במצבו של המשק.
קליין סבור כי שני מכשירי המדיניות העיקריים, המדיניות הפיסקלית והמונטרית, צריכים לפעול בצורה מתואמת ובמקביל. לדבריו, ההחלטה על ריסון פיסקלי במקום ריסון מונטרי בשלהי 2000 היתה ועודנה במקומה.
במרכז דרישותיו של בנק ישראל אשר הציג קליין, עומד הצורך בהקטנת נטל המסים, ובעיקר המיסים על העבודה. את הורדת נטל המס ניתן להשיג על-פי קליין, רק על-ידי הורדת שיעור הוצאות הממשלה, "אחרת - יגדל הגירעון". קליין אמר היום לחברי הממשלה, כי זו כרגע אחת המכשלות הגדולות של המלצות הוועדה לרפורמה במסים. לדבריו, ישנה המלצה להפחית את שיעורי המס על עבודה, אשר אומצה על-ידי הממשלה, אבל היא איננה קשורה הדוקות להחלטת הממשלה על צימצום שיעור הגירעון התקציבי, ל-1% מהתוצר עד שנת 2007.
הצרוף הזה, לדעתו של נגיד בנק ישראל, "איננו אמין, כל עוד הממשלה אינה מלבנת את משמעות השילוב של הורדת מסים והורדת הגירעון על הוצאותיה, ומסיקה מכך את המסקנות המתחייבות". קליין גם דרש היום ממערכת הביטחון להשתתף בנטל תיקון מצבו של המשק. על צה"ל ומערכת הביטחון כולה אמר קליין: "תקציב הביטחון הפך למתחרה הגדול על מקורות, שהיו מיועדים למדיניות החברתית ולהשקעות, והוא גם מחסום של ממש בפני הורדת נטל המס במשק, ואולי אף גורם להעלאתו".
קליין ציין, כי לדעתו ישנם עדיין "כאלה החושבים שגידול בגירעון טוב לצמיחה, כי הוא מוסיף ביקושים למשק. תוספת ביקושים זו, במידה והיא תומכת בצמיחה, עושה זאת באמצעות עלייה ברמת החיים, הציבורית והפרטית, תוך כדי ירידה בהשקעות (בשל עליית הריבית, בעקבות הגידול בגירעון, על גב החוב הגדול של הממשלה)".
על-פי קליין, "זו לא מדיניות; זאת מכירת אשליות". הוא הוסיף בעניין זה, כי אפילו ארה"ב איננה יכולה למנוע לאורך זמן את ההשלכות של אסטרטגיה זו, על גידול הגירעון במאזן התשלומים ועל יציבות המטבע שלה ולגבי המשק הישראלי אמר ; "אנחנו - קל וחומר".
ישנם לדבריו "אחרים הגורסים כי אם הגירעון מיועד למימון השקעות - אזי הגרעון רצוי. לאלה צריך להזכיר כי הגירעון התקציבי ל- 2002 גדול בהרבה מתקציב ההשקעות של הממשלה". קליין אמר, שהזמן לבחון טעון זה, יהיה כאשר היחסים בין השניים יהיו הפוכים, וכאשר שיעור החוב הממשלתי מהתוצר יתקרב לנורמה השכיחה בעולם.
קליין אמר היום, כי חזרה אמינה לתוואי יורד של שיעור הגירעון התקציבי, איננה המבחן היחיד בו צריכה לעמוד המדיניות הפיסקלית כדי להשיג את המטרות המוסכמות. יש צורך לשנות את מיבנה התקציב: בניית מסגרת מוסכמת עם נציגות העובדים, אשר תאפשר מימוש החלטת הממשלה לשמור על השכר הריאלי לעובד בשרות הציבורי. תרומה של חלק משמעותי מהמאמץ להוריד את שיעור ההוצאות הממשלה הכולל - גם של מערכת הביטחון וביצוע שורה של תכניות, שמטרתן להחזיר למעגל העבודה אזרחים הנשענים למחייתם על תמיכות שונות.
קליין דורש היום ממשלת ישראל לפרסם בציבור, מספר נתוני מפתח על תקציב 2003, בהשוואה לאומדן ביצוע תקציב 2002 וביצוע תקציב 2001, כולל: נטל המסים בכלל, ומסי עבודה בפרט. שיעור הוצאות הממשלה בכלל, ומשקל ההשקעות בתוכן בפרט. שיעור הגירעון הכולל. היחס בין השקעות הממשלה לבין הגירעון והתפלגות תקציב ההשקעות של הממשלה, לפי הפרוייקטים הגדולים, עם דיווח על מצב הביצוע של כל אחד מהם ולוח זמנים לסיומו.
קליין מעריך, כי נתונים אלה ישמשו, ביחד עם נתוני התעסוקה ההשקעות והצמיחה, לכלי למעקב אחר ביצוע התכנית הכלכלית. זו אחת הדרכים הבדוקות, לדבריו, לרכוש בחזרה את אמון הציבור בהנהגה הכלכלית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה