חוק הסודיות יסתום את הפה לעיתונאים

עיתונאים, מומחים למשפט וקבוצות להגנת זכויות האזרח ביפן חוששים, שחוק הסודיות החדש יפגע בביקורת על הממשל ובזכות הציבור לדעת.

החוק מעניש פקידי ממשל במאסר עד עשר שנים על הדלפת מידע מסווג. בנוסף, אזרח ייענש במאסר אם ישכנע פקיד ממשל למסור מידע מסווג.

ממשלת יפן סבורה, כי החוק אינו נועד לפגוע בעיתונאים ובאזרחים שמבקרים את הממשלה, אלא במי שאוספים מידע עבור גורמי חוץ. גורם רשמי הסביר, כי המדובר במניעת ריגול, או סיוע לארגוני טרור, בלבד.

הדברים הללו אינם מרגיעים את המומחים למשפט. יפן התדרדרה אשתקד למקום ה-53 באינדקס החופש של ארגון כתבים ללא גבולות.

החוק הוצע בשנת 1985 על-ידי המפלגה הליברלית, ששלטה ביפן ברוב התקופה מאז מלחמת העולם השנייה. כשהליברלים חזרו לשלטון לפני כשנה - אחרי שלוש שנים באופוזיציה - הם חידשו את יוזמת החקיקה בענייני סודיות. המניע היה להקל על שיתוף-פעולה בינלאומי נגד טרור, שיפן לא הייתה חלק ממנו כיוון שלא הייתה בה הגנה יעילה על סודות מדינה, וכל משרד ממשלתי קבע את הסידורים לאבטחת סודותיו, ללא תיאום עם משרדים אחרים.

חוק הסודיות הנו חלק משינוי מהותי באסטרטגיה של יפן, והוא הואץ עקב המתיחות עם קוריאה הצפונית ועם סין. ממשלת יפן הודיעה בשבעה-עשר בדצמבר על השינוי במדיניותה, וראש הממשלה שינזו אבֶה מתכוון לתת לכוחות הביטחון היפניים יכולת גדולה יותר להתערב בסכסוכים כאשר ארצות-הברית, או בעלת-ברית קרובה אחרת, תותקף.

סקרי דעת-קהל ביפן מצביעים על תמיכה של הציבור בשינויים קלים במדיניות הפציפיסטית של ארצם בלבד. השינוי בחוק הסודיות הנו הפחות פופולרי מבין השינויים, שיזמה ממשלת אבה. בעקבותיו ירדה הפופולריות של אבה בעשרה אחוזים ל-47.6 אחוזים - בראשונה מאז נבחר לראשות הממשלה, הוא ירד מתחת לחמישים אחוזי תמיכה.

לאבה אין אופוזיציה של ממש, והוא התגבר בהצלחה רבה על הצבעת אי-אמון נגדו. בשני בתי הפרלמנט היפני יש לו רוב מוצק, גם אם הציבור אינו תומך בשינויים, שיזם במדיניות הביטחון.