בג"ץ דן שוב בעתירות נגד סגירת גלי צה"ל: טענות לפגמים חמורים בוועדה

בית המשפט העליון קיים היום (שלישי) את הדיון השני בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו גלי צה"ל. הדיון נערך בפני הרכב של שלושה שופטים: דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר.

צילום: ישראל כ"ץ

הדיון מתקיים כמעט שלושה חודשים אחרי מועד הסגירה המיועד שקבעה הממשלה, ה-1 במרץ 2026. בדיון הראשון, שהתקיים בינואר האחרון, הוציא בית המשפט צו על תנאי שהקפיא את ההחלטה והורה לממשלה לנמק מדוע לא תבוטל. בכך הועבר נטל ההוכחה לידי הממשלה, וסגירת התחנה נדחתה עד להכרעה סופית.

בדיון שנערך היום העלה ועד עובדי התחנה טענות קשות נגד אופן עבודתה של הוועדה המייעצת שהמליצה על סגירת גלי צה"ל. לטענת באי כוח הוועד, משרד עורכי הדין בעז בן צור, קורב ושות', מינוי חברי הוועדה ועבודתה היו רצופים פגמים חמורים. הוסבר כי חברת הוועדה שרה העצני-כהן, חברת מרכז הליכוד, פרסמה חודשים ואף שנים לפני מינויה טורים ופוסטים נחרצים הקוראים לסגירת גלי צה"ל. עוד נטען כי אלעד מלכא, שכיהן כחבר הוועדה ואף כמזכירה, ללא כל הסדר ניגוד עניינים, הוא סגן יו"ר קבוצת הליברלים בליכוד, גוף שסגירת גלי צה"ל היא אחד מעמודי התווך שלו.

באי כוח הוועד טענו כי לא מדובר בצירוף מקרים, אלא בהיפוכו: עמדתם הפומבית של חברי הוועדה היא הסיבה שבגינה הם נבחרו ומונו מלכתחילה. הממשלה, המיוצגת על ידי עורך הדין הפרטי דוד פטר במימון המדינה, ניסתה לשכנע את השופטים כי הצדק עימה.

התנועה לאיכות השלטון, שהגישה אחת מחמש העתירות שנדונות בבית המשפט, טענה כי ההחלטה על סגירת גלי צה"ל התקבלה תוך שקילת שיקולים זרים ומתן הטבה כלכלית לבעלי גופי תקשורת המקורבים לממשלה, וכי הוועדה גיבשה את מסקנותיה בחיפזון תוך התעלמות מדוחות קודמים ואיסוף נתונים לקוי ומוטה. עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה, אמר כי "ההחלטה לסגור את גלי צה"ל בעת הזו, ערב בחירות, ובכל עת, היא פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה". לדבריו, "ההחלטה היא רעה מבחינת ההליך בו עברה, ונוראית מבחינת רמיסת חופש הביטוי והעיתונות".

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שיזם את המהלך זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הסביר בעת אישור ההחלטה כי גלי צה"ל הוקמה כדי לשמש פה ואוזן ללוחמים, לא כבמה להשמעת דעות. לדבריו, "הפעלת תחנת רדיו אזרחית על ידי הצבא היא אנומליה שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם". הוא הוסיף כי "חיילים ואזרחים רבים, ובכללם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה והמורל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לנימוקים בעת אישור ההחלטה פה אחד בממשלה בדצמבר 2025 ואמר: "תחנה צבאית שמשדרת ברשות של צבא? נדמה לי שזה קיים בצפון קוריאה ואולי עוד כמה מדינות, ואנחנו בטח לא רוצים להימנות איתן".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה לאחר ההחלטה חוות דעת חריפה שבה כתבה כי "ההחלטה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש". לדבריה, "ההחלטה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ולצינון כלי תקשורת חופשית". גם ועד עובדי גלי צה"ל פנה אל שר הביטחון בדרישה לבטל את ההחלטה לאלתר, וכשהפנייה לא נענתה, הגיש עתירה לבג"ץ.

עם סיום הדיון, בית המשפט העליון צפוי לשקול את מכלול הטענות ולהחליט אם תחנת גלי צה"ל תמשיך לפעול או תיסגר. הצו המקפיא את הסגירה נותר בתוקפו עד להכרעה הסופית.