נפט צנח לשפל של שבועיים על רקע ציפיות להסכם בין ארה"ב לאיראן

מחירי הנפט נפלו לשפל של שבועיים בשווקים הגלובליים, על רקע הערכות גוברות בקרב משקיעים ואנליסטים כי ארצות הברית וממשלת איראן מתקרבות להסכם שיסיים חלק מהמגבלות על ייצוא הנפט האיראני. הנסיגה במחירים משקפת את הציפייה לחזרה אפשרית של כמויות משמעותיות של נפט איראני לשוק העולמי, מה שעלול ללחוץ כלפי מטה על המחירים.

המשא ומתן על הסכם גרעין עם איראן נקלע למשבר, לאחר שאיראן הודיעה למתווכים בצורה ברורה שלא תחתום על ההסכם בנוסחו הנוכחי. גורם איראני בכיר טוען כי הממשל האמריקאי נסוג משתי הבנות מרכזיות שכבר הושגו במסגרת המו"מ. על פי הגורמים האמריקאיים המעורים בפרטי השיחות, 95% מסעיפי ההסכם כבר הושלמו - אך בפועל הפערים בין הצדדים רחוקים מגישור.

עם זאת, בסוף השבוע הצהיר דונלד טראמפ כי המשא ומתן עם טהרן "מתנהל באופן מסודר ובונה", ואף מסר ביום שבת כי ההסכם "כמעט גמור" ויוכרז בקרוב. מחירי הנפט כבר מגיבים לאווירת ההתקדמות: מחיר חבית הנפט מסוג ברנט צנח ביותר מ-5% עד לכ-98 דולר לחבית, וגם מחיר הווסט טקסס אינטרמדיאט רשם ירידה חדה לאזור 92 דולר. המשקיעים בשוק האנרגיה מגלמים בפוזיציות שלהם את האפשרות שהסכם יוביל להסרת סנקציות על הנפט האיראני, מה שיגדיל את היצע הנפט הגלובלי. לפי מידע שדלף מגורם בכיר בממשל טראמפ, ארצות הברית שמה קו אדום אחד ברור: ויתור מלא על מלאי האורניום המועשר של איראן - "אם אין אבק, אין עסקה".

טראמפ: מבצע "פרויקט החופש" במצר הורמוז מושהה - הושגה התקדמות לקראת הסכם עם איראןצילום: דונלד טראמפ

שתי ההבנות שבמחלוקת נוגעות לנושאים רגישים במיוחד. הראשונה עוסקת בשחרור הנכסים האיראניים המוקפאים, שמוקפאים מזה שנים ואיראן מבקשת לשחרר אותם כחלק מכל הסדר אפשרי. השנייה נוגעת להיקף הפסקת האש בדרום לבנון - ובמרכז הסכסוך על סעיף זה עומדת ישראל, שלוחצת להכניס לטקסט ההסכם סעיף שיאפשר לה להמשיך ולפעול צבאית באזור גם לאחר ההסכם.

לפי אותם גורמים, הסרת המצור הימי האמריקאי מותנית בכך שאיראן תפתח בפועל את מצר הורמוז. זה לא פורמליזם טכני - מדובר בסוגיית ביטחון שמשפיעה ישירות על זרימת הנפט העולמית ועל מאזן הכוחות האזורי. איראן מחזיקה ביכולת לסגור את המצר, ולאמריקאים ברור שהם לא רוצים לוותר על הקלפה לפני שהכרטיס ממש מונח על השולחן.

מצר הורמוז הוא לא סתם נקודת מחנק גיאוגרפית. בשנת 2025 עברו דרכו כמעט 20 מיליון חביות ביום, כ-25% מהסחר הימי העולמי בנפט. כ-93% מיצוא הגז הטבעי הנוזלי של קטאר וכ-96% מיצוא האמירויות עברו שם. סגירתו על ידי איראן חוללה זעזוע עמוק בשוקי האנרגיה, ומחיר ברנט עדיין גבוה ב-60% מרמתו לפני שנה - למרות הירידות האחרונות. סוכנות האנרגיה הבינלאומית הזהירה כי המלאים הגלובליים ירדו מאז פרוץ הלחימה בכ-250 מיליון חביות, ואנליסטים מזהירים שאם המצר יישאר סגור עד סוף יוני, מחיר ברנט עלול להגיע ל-130 עד 140 דולר לחבית.

לפי מקורות אמריקאיים, מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן יכלול הארכה של הפסקת האש ב-60 ימים, פתיחה מחדש של מצר הורמוז וסילוק המוקשים שפרסה איראן בו. בתמורה, ארצות הברית תסיר בהדרגה את המצור על נמלי איראן, ותאפשר לה למכור נפט. בנוסף, תוקל מערכת הסנקציות וסכומים שנויי במחלוקת של נכסים איראניים מוקפאים ישוחררו, ובמהלך 60 הימים יתנהלו שיחות על תוכנית הגרעין של איראן.

לפי הגורם האיראני הבכיר, טהרן רואה בארה"ב את הצד שחזר בו מדברים שכבר סוכמו. מבחינת איראן, מדובר בהפרת אמון חמורה, ולא בפרשנות שונה של הטקסט. המתווך בין הצדדים הוא פקיסטן, שדרכה מתנהלים חילופי המסרים - אך גם ערוץ תקשורת זה מלווה בספקנות גלויה מצד טהרן. לפי סוכנות תסנים האיראנית, "לאיראן אין שום אופטימיות כלפי ארה"ב. חילופי המסרים דרך המתווך הפקיסטני מתבצעים תמיד תוך הבעת ספק בממשל האמריקני".

הסוכנות האיראנית הוסיפה בצורה ישירה: "עד כה לא הושג הסכם סופי, והאתגרים בכמה סעיפים נמשכים". הלחץ הישראלי על ניסוח סעיף הפסקת האש הוא גורם מרכזי בסבך: ישראל דורשת שגם אם תיחתם הפסקת אש, תישמר לה הזכות לפעול צבאית בדרום לבנון בנסיבות מסוימות - דרישה שמקשה מאוד על הגעה לנוסח מקובל על טהרן.

על רקע זה נשמעה השבוע אמירה חריפה מצד הצד האיראני. מוחמד מרנדי, שסיפק ייעוץ לצוות המשא ומתן האיראני, הגיב על ציוצו של טראמפ בנושא ומסר: "הציונים ונתניהו רוצים למוטט את הכלכלה העולמית. איראן לא ממהרת, והזמן פועל לטובתה." הדברים שייחס מרנדי לנתניהו ולמה שהגדיר כ"ציונים" חריפים במיוחד בהקשר של שיחות הגרעין - טענה כי ישראל מנסה לפגוע בכלכלה העולמית כדי למוטט את המשא ומתן היא ניסיון להציג את ירושלים כמכשול בינלאומי, לא רק כגורם אזורי. עיתויה של ההצהרה - ממש כשהשיחות מצויות לכאורה בשלב מתקדם - מרמז על מתח אמיתי מאחורי הקלעים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בפומבי לראשונה על ההסכם המתגבש ואמר שנועד עם טראמפ בשיחה בשבת בלילה. נתניהו ציין כי השניים "הסכימו שכל הסכם סופי עם איראן חייב לחסל את הסכנה הגרעינית", ופירט: "פירושו של דבר פירוק מתקני ההעשרה הגרעינית של איראן והסרת החומר הגרעיני המועשר משטחה". עם זאת, לא היה ברור האם טראמפ אישר במפורש את הניסוח הספציפי הזה. נתניהו הוסיף כי טראמפ "אישר מחדש את זכות ישראל להגן על עצמה מפני איומים בכל חזית, כולל לבנון" - הצהרה שנועדה להבטיח כי ישראל תשמור על חופש פעולה נגד חיזבאללה גם לאחר ההסכם.

מי שדוחפת בחוזקה לסגירת עסקה היא לא רק ארצות הברית, אלא גם מדינות המפרץ עצמן, שמוצאות את עצמן מדממות כסף. ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסביר את הלחץ: "המלחמה מאלצת את המפרציות להפנות משאבים ליכולות הגנה וכיסוי הוצאות צבאיות, בעת שבה ההון הזר לא נכנס. הן נדרשות לצמצם, כחלק מתהליך שצפוי להימשך זמן. הן מעוניינות לסגור את האירוע, כי המשך המלחמה יביא לנזקים נוספים". הנפגעת הדרמטית ביותר מבין מדינות המפרץ היא קטאר, שבכיריה הצטרפו לצוות המתווכים הפקיסטניים. לפי יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, הקטארים אפילו שוקלים לממן פיצויים לאיראן מכספם, במטרה לשכנע אותה לפתוח את המצר.

ההתפתחויות האחרונות מציבות את ארגון אופ"ק ומדינות הנפט האחרות בפני שאלות לגבי מדיניות הייצור שלהן, בפרט אם אכן ייחתם הסכם שיאפשר לאיראן להגדיל את ייצוא הנפט שלה. איראן נחשבת לאחת ממדינות הנפט הגדולות בעולם, וחזרתה המלאה לשוק הבינלאומי עשויה לשנות את מאזן הכוחות בין היצרניות הגדולות. שינוי כזה עלול לאלץ את חברות אופ"ק לשקול צעדים מנגדים כדי לייצב את המחירים.

מבחינת לוחות הזמנים, ההערכה של הגורמים האמריקאיים היא שיידרשו חמישה עד שישה ימים עד שאישור חמינאי יתקבל. זה לא עניין בירוקרטי בלבד. חמינאי הוא נקודת הכשל האמיתית בכל מהלך כזה - כל שינוי, ולו קל, בנוסח ההסכם ידרוש שוב את הסכמתו האישית. כלומר, אין כאן צוות מו"מ שיכול לסגור את הפינות בעצמו.

גורמי מודיעין אמריקניים מעריכים כי המנהיג העליון של איראן, מוח'טבא ח'מאנאיי, שוהה במיקום סודי לא ידוע ומתקשר עם סביבתו הקרובה אך ורק דרך רשת של שליחים. לפי הדיווחים, אפילו בכירים בדרגים הגבוהים ביותר של ממשל איראן אינם יודעים היכן הוא נמצא, ואין להם דרך ליצור עמו קשר ישיר. בכיר בממשל אמריקני אמר בנפרד כי ח'מאנאיי כבר הסכים לקווי המתאר של טיוטת ההסכם הנוכחית, ובד בבד פרסם הנשיא טראמפ ברשת החברתית שלו כי הוא מצפה לקבל תשובה סופית מטהראן בימים הקרובים.

ההשלכות של מצב זה על המשא ומתן הן מיידיות ומוחשיות: כל מידע שמגיע לח'מאנאיי כבר מיושן ברגע שהוא מגיע, וגם תגובותיו חוזרות לצוותים עם איחור משמעותי. מבחינה מעשית, מדובר בניהול מו"מ על הסכם גרעיני ממשי דרך רשת שליחים שמזכירה בשיטתה את המאה התשע עשרה.

המשמעות המעשית של זה היא שהמשא ומתן מנוהל לפי קצב שנקבע בטהראן, לא בוושינגטון. כל פשרה קטנה שהמשלחת האיראנית מסכימה עליה צריכה לחזור לאישור העליון - ורק אז אפשר להתקדם. זה מאפיין של משטר שבו הכוח לא מבוזר, וגם מנגנון שמאפשר לאיראן למשוך זמן מבלי לשלם על כך מחיר דיפלומטי.

הסוגייה של המצור הימי היא אחת הרגישות בהסכם. מבחינה אמריקאית, הדרישה שאיראן תפתח את מצר הורמוז לפני שהמצור מוסר נובעת מכשל עמוק שחזר על עצמו בעבר: הסרת לחץ מוקדמת בתמורה להבטחות שלא מומשו. הפעם, לפחות בשלב זה, נראה שהגישה שונה.

האווירה הכללית בין ארה"ב לאיראן רחוקה מחמה. חוסר האמון האיראני בממשל האמריקני הוא לא חדש, אך הטענה על נסיגה מהבנות שכבר הושגו - בנושא הנכסים המוקפאים ובנושא הפסקת האש בדרום לבנון - מקשה עוד יותר על חידוש המו"מ בקרוב.

טראמפ, מצדו, ממשיך לשגר מסרים כפולים: הסכם קרוב אך לא סגור, התקדמות אך לא מהירות. הנשיא האמריקאי הבהיר כי ההסכם "קרוב להושגה" וכי "רובו המוחלט" כבר נמצא בשלב המשא ומתן, אך הדגיש בפירוש שהשיחות טרם הושלמו וכי "המגעים דורשים סבלנות" - ברמז ברור שאין לחץ אמריקני לסגירה מיידית של העסקה. מרנדי, לעומת זאת, בוחר בגישה הפוכה לחלוטין - במקום לאותת על רצון להגיע להסכם מהיר, הוא מציג את עמדת טהראן כמי שאינה זקוקה למהירות, ו"הזמן פועל לטובתנו" היא הצגה אסטרטגית מכוונת שנועדה לשדר שאיראן אינה נמצאת תחת לחץ.

בכיר בממשל טראמפ חשף הערב כי חתימה על הסכם גרעיני עם איראן לא צפויה להתרחש היום. לדבריו, עדיין קיימים פרטים פתוחים שצריכים להיסגר, ומשא ומתן פעיל נמשך בין הצדדים. "עדיין יש הלוך ושוב לגבי פרטים מסוימים, כמה מילים שחשובות לנו וכמה מילים שחשובות להם," אמר הבכיר. גם מזכיר המדינה מרקו רוביו מסר בנפרד כי הושגה "התקדמות משמעותית" במגעים, אך לא פירט מה בדיוק הוסכם ולא נקב בתאריך לחתימה. טראמפ עצמו הוסיף ממד נוסף לתמונה, כשאמר למנהיגים מסעודיה, קטאר ופקיסטן כי אם יושג הסכם גרעיני עם איראן, הוא מצפה שמדינותיהם יצטרפו להסכמי אברהם ויחתמו על הסכמי שלום עם ישראל - הפתעה שלא עמדה על סדר היום של אותה פגישה.

בשלב זה השווקים ממתינים להצהרה רשמית מאחד הצדדים, וכל עדכון בנושא המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן צפוי להמשיך ולהניע תנודות במחירי הנפט הגלובליים. כרגע לא נראה שהמשא ומתן קרוב לסיום - ועם רמת הספקנות האיראנית הגבוהה כלפי וושינגטון, ה-95% שהושלמו שווים פחות ממה שהם נשמעים, והדרך להסכם נראית עוד ארוכה.