דרמה פוליטית בקואליציה הערב: סיעת דגל התורה העבירה לראש הממשלה בנימין נתניהו מסר חד-משמעי - המפלגה לא תקדם את חוק הגיוס לפני הבחירות הבאות. ההחלטה מגיעה בעקבות הנחיה ישירה של מנהיג הציבור הליטאי, הרב דב לנדו, לחברי הכנסת של הסיעה להפסיק כל שיתוף פעולה עם חקיקת החוק.
הפרקליטות מתנגדת: נתניהו לא יוכל לדחות את עדותו מחרצילום: בנימין נתניהוהרב לנדו לא הסתפק בהקפאת חוק הגיוס. על פי הנמסר מבית ראש הישיבה, ההוראה לחברי הכנסת הליטאים היא ברורה: להמשיך בחקיקת חוק פיזור הכנסת ולא להיענות לבקשות ראש הממשלה לדחות את ההליך. כלומר - להאיץ את הבחירות, לא לעצור אותן.
בסביבת נתניהו הגיבו בזעם. גורמים בליכוד טענו כי בדגל התורה "מההתחלה לא רצו חוק גיוס", וכי הם ניסו "להפיל את האחריות על ראש הממשלה". לדבריהם, נעשו ניסיונות להגיע לנוסח מוסכם, אך ללא שיתוף פעולה מצד חלק מההנהגה החרדית. הניסוח הזה מעניין: לא "לא הצלחנו" - אלא "הם לא רצו מלכתחילה". זה לא טיעון משפטי, זה מסר בחירות.
לחסימה החרדית שותפת גם אגודת ישראל: גם היא הבהירה לנתניהו כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס אינו נותן מענה לדרישותיה, וכי אינה מעוניינת לקדם אותו במתכונתו הנוכחית. כך נוצרת חזית מאוחדת של שתי הסיעות הליטאיות מול ראש הממשלה בסוגיה זו.
מה עומד מאחורי ההחלטה? על פי הערכות פוליטיות, הרב לנדו מסרב לאשר את נוסח החוק הנוכחי, הנתפס בעיניו כדרקוני מדי, ללא שותפות מלאה והסכמה מצד הרב משה הלל הירש. אך הסיבה העמוקה יותר היא משבר אמון חריף. בכירים בסיעה מסרו כי ברקע ההחלטה עומד "חוסר אמון עמוק" של הרב לנדו בנתניהו סביב הטיפול במשבר חוק הגיוס. לפני כשבועיים הכריז הרב לנדו בפירוש כי "אין אמון יותר בנתניהו" - ועכשיו הוא מממש את זה.
הרקע לחוסר האמון הזה אינו נופל מהשמיים. בחודשים האחרונים עולם הישיבות התמודד עם סנקציות כלכליות, קיצוצים בתקציבים וצווי מעצר לתלמידי ישיבות שהוגדרו כ"עריקים". כשנתניהו מנסה כעת לקדם את החוק בקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים, ראש הישיבה מפרש זאת כמהלך לחץ - לא כהסדרה אמיתית.
המשמעות המיידית: אם נתניהו לא ישיג רוב לחוק הגיוס, החקיקה תיגנז - ופיזור הכנסת ייכנס להילוך גבוה. הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, הציגו בימים האחרונים חזית מאוחדת: יצביעו בעד הפיזור בקריאה הטרומית, ולא יקבלו את הטענה שנתניהו פועל ברצינות לחוק הגיוס. נשיאות הכנסת צפויה להפיץ סדר יום ריק למעט חוק הפיזור עצמו.
עם זאת, נשמע גם קול מתון יותר מבית הרב לנדו עצמו. גורם שהסביר את העמדה ציין במפורש: "אם נתניהו ישיג רוב והחוק יעלה להצבעה - נתמוך בו." כלומר, הדלת לא נטרקת לגמרי - היא רק נסגרת בפני נתניהו ספציפית, כל עוד לא הוכח אחרת.
הפרשן הפוליטי עמית סגל העריך הערב כי בסבירות גבוהה הבחירות ייערכו ב-15 בספטמבר - יומיים אחרי ראש השנה. תאריך זה, לפי ההערכות, הוא כזה שעליו עשויות להסכים כלל מפלגות הקואליציה. נתניהו מנסה למרוח את הזמן ולדחות את ההצבעה הסופית על פיזור הכנסת לפחות עד סוף השבוע הבא - אך החרדים הבהירו שלא יאפשרו דחיות נוספות.
אלא שתאריך 15 בספטמבר מעורר התנגדות חרדית מסוג אחר לגמרי. גורמים בכירים בסיעות החרדיות מתריעים כי אם יום הבחירות ייקבע לתאריך זה, הגוש הימני צפוי לאבד אלפי קולות - שכן באותה עת, שבוע בדיוק לפני ראש השנה תשפ"ו שחל השנה ב-22 בספטמבר 2025, אלפי חסידים ישראלים עדיין יהיו בדרכם מאומן לישראל ולא יספיקו להצביע. ישראל אינה מאפשרת הצבעה מחוץ לגבולותיה - מי שנמצא בחו"ל ביום הבחירות פשוט מפסיד את קולו. בבחירות צמודות, אלפי קולות שנשארים בחו"ל עלולים להכריע את התוצאה.
האזהרה הזו אינה נשארת בחדרים סגורים. הסיעות החרדיות שולחות מסר פומבי ברור לנתניהו ולשאר הגורמים הרלוונטיים: מי שייקבע בחירות ב-15 בספטמבר ייקח אחריות על התוצאות. כרגע לא ידוע אם נערך דיון רשמי בנושא, אך אם הלחץ החרדי ישיג את מטרתו - צפוי התאריך לזוז הרחק מהחג ומהנסיעות שמסביבו.
עם זאת, הערכות פוליטיות עדכניות מצביעות על כך שהסיכוי לקדם את הבחירות לספטמבר נמוך בהרבה ממה שנראה עד לאחרונה, וכי הבחירות יתקיימו כנראה באוקטובר - קרוב למועדן המקורי.
בבתי גדולי ישראל הליטאים מתנהלים בימים אלו דיונים נוספים על מהלכים פוליטיים עתידיים, כולל שאלת הרכב הסיעות לקראת הבחירות. המשחק הפוליטי עובר כעת לחדרים אחרים - אלה שבהם נקבע לא רק מתי הולכים לבחירות, אלא עם מי.
המשבר סביב חוק הגיוס מגיע לנקודת פיצוץ, וכל העיניים נשואות כעת לצעד הבא של נתניהו מול קואליציה שמפסיקה להאמין לו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה