ההסכם עם איראן מותיר את סוגיות הליבה פתוחות וישראל מודאגת

יו"ר כחול לבן בני גנץ פרסם היום (ראשון) פוסט חריף ומתריס, שבו הוא תוקף בגלוי את ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן - ומאגף את ממשלת נתניהו מימין. המוקד: הדיווחים על סעיף במזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן, שלפיו סיום הלחימה בין ישראל לחיזבאללה ייכלל כחלק מהעסקה.

שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הפתיע הבוקר כשהצהיר בפני עיתונאים בניו דלהי כי הושגה התקדמות במגעים עם איראן בנוגע למצר הורמוז, וציין שבשעות הקרובות ייתכן שהעולם יקבל חדשות טובות. "הושגה התקדמות מסוימת, התקדמות משמעותית, אך לא התקדמות סופית", אמר. "איני רוצה להמעיט בכך, אך חשוב לי להבהיר שעדיין יש עבודה לעשות." ההצהרה הגיעה על רקע שעות של בלבול ומסרים סותרים מהשדה הדיפלומטי, כשכל צד מדליף גרסה שונה לגמרי של מה שמתגבש בין וושינגטון לטהרן.

המפקדה האמריקאית בקריית גת לא נסגרתצילום: מרקו רוביו

רוביו הבהיר מה עומד בלב המשא ומתן: "הנושא העיקרי הוא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני לעולם". הוא התייחס גם למצר הורמוז וקבע כי "האיראנים אינם הבעלים של מצר הורמוז - זהו נתיב שיט בינלאומי". לדבריו, מה שאיראן עושה כעת הוא לאיים להשמיד כלי שיט מסחריים המשתמשים בנתיב שיט בינלאומי, וזהו איום שאסור לאפשר לו להפוך לנורמה. בתגובה לביקורות שנשמעו בארצות הברית על כך שהממשל עשוי להסכים לעסקה מפוקפקת עם טהראן, יצא רוביו בנחרצות: "הרעיון שהנשיא הזה יסכים להסכם שבסופו של דבר יחזק את איראן מבחינת השאיפות הגרעיניות שלה הוא אבסורדי. זה פשוט לא יקרה." דבריו נועדו ככל הנראה גם לשכך ביקורות חריפות שעולות בקרב בכירים רפובליקנים, שחשים שהממשל מוותר יותר מדי.

גורמים איראניים בכירים הבהירו לסוכנויות ידיעות מערביות כי בניגוד לדיווחים שפורסמו בעיתונות האמריקנית, איראן לא הסכימה להוציא את האורניום המועשר משטחה. גם בנוגע למצר הורמוז, הפרשנות האיראנית שונה מהותית מזו האמריקנית: טהרן מבהירה שהמדובר רק בהגדלת מספר הספינות המורשות לעבור, ולא בוויתור על ריבונות על המצר. "המצר יישאר תחת ניהול וריבונות איראנית מלאה", אמר הדובר.

על פי המתווה המסתמן, כפי שדווח ממקורות שונים, הדבר הברור היחיד שההסכם ישנה בשטח הוא פתיחת מצר הורמוז: איראן תאפשר לאלפי הספינות התקועות לצאת בשלום מהמפרץ הערבי, ובתמורה ארה"ב תתיר למכליות האיראניות לשוב ולשנע נפט לסין. כל שאר הנושאים השנויים במחלוקת - ובראשם תוכנית הגרעין, תוכנית הטילים האיראנית והתמיכה בחמאס, בחיזבאללה, בחות'ים ובשאר ארגוני הטרור - נדחים למשא ומתן עתידי שאמור להיפתח בין הצדדים בטווח של 60 יום. נושא הגרעין, על פי הדיווחים, ידחה לשלב מאוחר יותר. טהרן מתנה את כל הסכם בשחרור מיידי של חלק מנכסיה המוקפאים בחו"ל, ודורשת גם נסיגת כוחות אמריקאיים מהסביבה הקרובה שלה.

פרטים נוספים על ההסדר המסתמן במצר הורמוז מצביעים על היקפו: לפי הדיווחים, ההסדר הביניים עשוי לכלול פינוי מוקשים במצר, שיט חופשי ללא אגרות, הסרת המצור הימי האמריקני על נמלי איראן, והקלות בסנקציות על מכירת נפט. מזכר ההבנות צפוי להיקבע לתקופה של 60 יום עם אפשרות להארכה, ואילו בנוגע לגרעין - איראן תידרש להתחייב בעל פה בלבד שלא לפתח נשק גרעיני, כאשר הטיפול הממשי בסוגיה נדחה לשלב הסכם נפרד.

ואם לדייק: ההסכם כפי שהוא מתגבש כולל גם קביעה שחיזבאללה יהיה חייב לנצור אש. כלומר, ארה"ב למעשה מכירה ברפובליקה האסלאמית כשחקן צבאי ופוליטי לגיטימי בלבנון - זאת בניגוד מוחלט למטרות המלחמה שהוצהרו בפתיחת הלחימה. ישראל מצידה הבהירה כי היא שומרת על חופש פעולה נגד איומים בכל הזירות, כולל לבנון, על פי דברים שמסר נתניהו לטראמפ.

"אסור בשום פנים ואופן לקבל את הפסקת הלחימה בלבנון כחלק מהסכם עם איראן", כתב גנץ. "אי אפשר לקבל מצב שבו דווקא כשהציבור הלבנוני מתחיל להפנים שחיזבאללה פוגע בו - מדינת ישראל תאפשר להפוך אותו למגן לבנון." המילים חדות. הכיוון ברור: גנץ לא רק מבקר את הסכם, הוא מנסה למקם את עצמו כקול הביטחוני הנוקשה יותר, כזה שנתניהו לכאורה אינו מספק.

גנץ ממשיך בדבריו ומצביע על האיום הגיאוגרפי הקונקרטי: "הכפרים בדרום לבנון שוכנים מאות מטרים ממטולה, משלומי וממשגב עם - ולישראל יש חובה להגן על תושביה ללא תלות באף גורם חיצוני." אלו לא מילות רטוריקה בלבד. הוא מתאר מציאות שתושבי הצפון חיים בה מזה שנים, ומסרב לקבל שהפיתרון לה ייקבע בין וושינגטון לטהראן - מבלי שישראל תהיה שותפה מלאה לשולחן.

את פוסטו סיים גנץ בניסוח שאין לטעות בו: "השלמה עם הפסקת הלחימה בלבנון כחלק מהסכם עם איראן תהיה טעות אסטרטגית שנשלם עליה שנים קדימה. זה בדיוק המקרה שבו ישראל צריכה להגיד לארה"ב - לא." מדינה קטנה, אמירה גדולה. השאלה היא אם יש מי שמקשיב.

הדברים מגיעים על רקע תמונה עגומה מירושלים. לפי הדיווחים, ישראל הודחה כמעט לחלוטין מהמשא ומתן הישיר בין וושינגטון לטהראן. ראש הממשלה נתניהו הביע בשיחה עם הנשיא טראמפ את דאגתו מהמהלך - אך לפי אותם דיווחים, בסופו של דבר קיבל את הדברים בהכנעה. הפער בין הדרמה הרטורית לבין הצייתנות בפועל הוא שגנץ מנסה לנצל.

גורם מדיני ישראלי בכיר חשף אמש פרטים מרכזיים מהשיחה שקיים נתניהו עם טראמפ. המסר האמריקאי היה חד וחסר עמימות: טראמפ לא יחתום על שום הסכם סופי עם ממשלת איראן ללא פירוק מלא של תוכנית הגרעין שלה והוצאת כל האורניום המועשר מהשטח האיראני. לפי אותו גורם, ישראל מקבלת עדכונים שוטפים מהצד האמריקאי על מהלך המשא ומתן ועל הנקודות העומדות על הפרק. במהלך השיחה הדגיש נתניהו בפירוש כי ישראל תשמור על מלוא חופש הפעולה שלה בכל הזירות, תוך ציון מפורש של לבנון, וטראמפ גיבה את העיקרון הזה מפורשות.

טראמפ עצמו הודיע כי הפרטים הסופיים של ההסכם נמצאים בדיון וכי צפויה הכרזה רשמית בקרוב. הוא תיאר את השיחה עם נתניהו כ"טובה מאוד". לפי סוכנות הידיעות אי-פי, טראמפ מסר כי ההסכם עם איראן, הכולל את פתיחת מצר הורמוז, "סוכם ברובו".

על פי הגורם המדיני, המו"מ בין וושינגטון לטהראן מתנהל בשני שלבים: מזכר הבנות לפתיחת מצר הורמוז, ולאחריו כניסה למשא ומתן להסכם סופי. ההכרזה הישראלית על חופש פעולה בלבנון מגיעה על רקע המשך פעילות חיזבאללה בדרום לבנון גם לאחר הסכם הפסקת האש, ואזהרת נתניהו לטראמפ מסמנת כי ירושלים לא מתכוונת להגביל את עצמה גם בתקופת המשא ומתן עם טהראן.

לשכת ראש הממשלה בחרה לפרסם את הפרטים הללו באופן יזום ובמהירות, שעות ספורות אחרי שדווח על ההתקדמות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. הפרסום הציבורי נועד, ככל הנראה, להקשות על כל נסיגה אמריקאית שקטה מהדרישות שהוצגו בפני נתניהו - ולהצמיד את ירושלים לקו הגרעיני הנוקשה שטראמפ מצהיר עליו שוב ושוב.

בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בדאגה גוברת. גורמים ישראליים המעורים בפרטים אמרו כי "אם זה נכון, זה גרוע מאוד". עיקר החשש נוגע לסדר העדיפויות: איראן תקבל הישגים אסטרטגיים מיידיים כבר בשלב הראשון, עוד לפני שתיאלץ להתחייב לצעדים בתחום הגרעין. "החשש הוא מהסכם שנותן לאיראן זמן, כסף ושקט אזורי, בלי פירוק אמיתי של יכולות הגרעין והטרור שלה", אמר גורם ישראלי. נתניהו העלה את החששות הללו בשיחת לילה עם טראמפ.

גם הזירה הלבנונית מדאיגה את ירושלים. לפי הפרטים שנחשפו, טיוטת ההסכם תכלול הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה, ללא פירוק של יכולותיו הצבאיות. בוושינגטון השיבו כי ישראל תוכל לפעול אם חיזבאללה ינסה להתחמש מחדש, ו"אם חיזבאללה יתנהג יפה, ישראל תתנהג יפה". בישראל מקבלים את ההבהרה הזאת בזהירות.

סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" פרסמה הבוקר הכחשה חריפה לדיווח שפורסם בניו יורק טיימס, לפיו ישראל הוחרגה מהסכם אי-התקיפה המתגבש. לפי "פארס", הנוסח המפורש של ההסכם קובע התחייבויות הדדיות המחייבות את ארצות הברית ובעלות בריתה - לרבות ישראל - שלא לתקוף את איראן ובעלות בריתה, ובמקביל מחייב גם את איראן ובעלות בריתה שלא לבצע מתקפה צבאית מקדימה נגד ארצות הברית ובעלות בריתה. הסוכנות קבעה כי "טענת כלי התקשורת שלפיה המשטר הישראלי הוחרג מכל התחייבות כלפי איראן עומדת בסתירה לנוסח המפורש של ההסכם הסופי ואינה נכונה".

ההכחשה האיראנית מעמיקה את הערפל סביב הנוסח האמיתי של ההסכם, שפרטיו המלאים טרם פורסמו באופן רשמי. אם הנוסח שמציגה "פארס" משקף את המציאות, המשמעות היא שגם ישראל נכללת תחת ההתחייבות האמריקאית לאי-תקיפה של איראן ובעלות בריתה, וגם כוחות הפרוקסי האיראניים באזור ייכללו תחת ההתחייבות האיראנית לאי-תקיפה.

מהצד האיראני מגיעים בינתיים אותות מעורבים נוספים. סוכנות הידיעות האיראנית תסנים דיווחה כי למרות ההתקדמות במשא ומתן, עדיין נמשכת מחלוקת על סעיפים בטיוטת מזכר ההבנות. מקור שצוטט בסוכנות הזהיר: "אם ארצות הברית תמשיך ליצור מכשולים, לא תהיה כל אפשרות להגיע להבנה סופית." בכיר איראני הוסיף כי אם מזכר ההבנות יאושר, הוא יועבר לאישור המנהיג העליון מועתבא חמינאי - שלב קריטי שיכריע אם ההסכם ייצא לפועל או יתמוטט ברגע האחרון. הדרישה האמריקנית להוצאת האורניום המועשר מהשטח האיראני נתפסת בטהראן כאחד הסעיפים הקשים ביותר לעיכול, ונחשבת לנקודת חיכוך מרכזית במגעים.

הפרשן הביטחוני צביקה יחזקאלי סיפק הבוקר ניתוח חד במיוחד. לדבריו, בעוד טראמפ מתכנן להציג את ההסכם כ"הסכם נפלא ומדהים", בטהרן קוראים את התמונה אחרת לחלוטין. "הקיסר נכנע", הוא ציטט את הדובר האיראני. לטענת יחזקאלי, האיראנים כמעט לא ויתרו על דבר מהותי, ו"איראן נכנסה כחיץ בין ישראל לארצות הברית". הוא הזהיר במיוחד מאפשרות שחיזבאללה ינסה ליהנות ממטריית הגנה מדינית במסגרת ההסכם, ואמר: "אנחנו מאוד מקווים שאין סעיף כזה, ואוי ואבוי אם יש סעיף כזה".

גנץ אינו קול בודד בביקורת. בכירים רפובליקנים בארצות הברית תקפו גם הם את ההסכם המתגבש. מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו כינה את המהלך "תשלום למשמרות המהפכה", והזהיר שהעסקה תאפשר לאיראן לקדם תוכנית נשק להשמדה המונית. הסנטור טד קרוז הצטרף אף הוא לביקורת. כלומר, ההתנגדות להסכם אינה רק ישראלית - היא מגיעה גם מתוך הבית הרפובליקני שטראמפ אמור לייצג.

גנץ, שכיהן כשר בממשלת החירום ופרש ממנה לפני כשנה בעקבות חילוקי דעות חריפים עם נתניהו, ממשיך לבנות את מותג האופוזיציה שלו סביב הסמכות הביטחונית. אבל המספרים מציגים תמונה מורכבת: סקרים אחרונים מציבים את מפלגתו על סף אחוז החסימה. המפלגה שהייתה פעם אלטרנטיבה ממשית לנתניהו, מתקשה כיום לאסוף רוב ברור להישרדות פרלמנטרית.

ועם זאת, חברי הכנסת של כחול לבן לא סוגרים דלת: לפי הדיווחים, הם מבהירים שלא יפסלו ישיבה תחת נתניהו בממשלת הסכמות רחבה. כלומר, הביקורת הנוקשה מהיום לא בהכרח מסמנת שרפואה מוחלטת בין השניים. הפוליטיקה הישראלית מכירה את הסיפור הזה.

בצד השני של הסערה, שר החוץ של פקיסטן, מוחמד אישק דר, כבר פרסם ברשת חברתית בשורה של שלום. "שיחות הטלפון שנערכו בהובלת הנשיא טראמפ עם מנהיגי פקיסטן, סעודיה, טורקיה, קטאר ומדינות נוספות מסמנות צעד משמעותי קדימה לעבר שלום אזורי", כתב. פקיסטן אף ביקשה שההסכם ייקרא "אמנת אסלאמאבאד" ויחתם בבירת המדינה.

בשלב זה לא הגיעה תגובה רשמית מהבית הלבן, מטהראן או מלשכת ראש הממשלה לדברי גנץ. ככל שהמשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן יתקדם, והפרטים על הסעיפים הנוגעים ללבנון יתבהרו יותר, הלחץ על נתניהו לגבש עמדה ברורה ופומבית ילך ויגבר.