מחלקת האוצר האמריקנית הודיעה היום (חמישי) על הטלת סנקציות נגד תשעה אנשים בלבנון, בהם חברי פרלמנט מטעם חיזבאללה, קצינים בכירים בשירותי הביטחון הלבנוניים ושגריר איראן בביירות. לפי הודעת הממשל, כל אחד מהם פעל לטובת חיזבאללה ומנע את פירוקו מנשקו.
בהודעה שנמסרה בשמו של מזכיר האוצר סקוט בסנט נאמר כי "חיזבאללה הוא ארגון טרור ויש לפרקו מנשקו במלואו", וכי ארה"ב "תמשיך לפעול נגד בכירים שחדרו לממשלת לבנון ומאפשרים לחיזבאללה להמשיך בפעולותיו ולעכב את השלום". הממשל הוסיף והזהיר כי "זו רק ההתחלה".
בין הבולטים ברשימת הסנקציות: מחמד פניש, ראש מועצת ההנהלה של חיזבאללה וחבר פרלמנט לשעבר; חסן פדלאללה, חבר פרלמנט מטעם הארגון מאז 2005; אבראהים אלמוסווי, ראש ועדת התקשורת של חיזבאללה וחבר פרלמנט; וחסין אלחאג' חסן, חבר פרלמנט מטעם הארגון מאז 1996. כל ארבעתם מואשמים בכך שמנעו את מאמצי הפירוק של הנשק ושמרו על אחיזת חיזבאללה במוסדות המדינה הלבנונית.
על הרשימה נמצא גם מחמד רזא שיבאני, שגריר איראן בלבנון, שהוכרז בעבר פרסונה נון גרטה על ידי הממשלה הלבנונית אך סירב לעזוב את המדינה. לפי וושינגטון, שיבאני פעל לקידום פעילות חיזבאללה תוך פגיעה בריבונות הלבנונית.
הסנקציות הוטלו גם על שני בכירים בתנועת אמל השיעית: אחמד בעלבכי, מנהל הביטחון של התנועה, ועלי צפאוי, מפקד תנועת אמל בדרום לבנון. על פי ההודעה האמריקנית, השניים "תיאמו תצוגות כוח פומביות עם הנהגת חיזבאללה להפחדת יריביו הפוליטיים" ופעלו בפיקוד הארגון במבצעים משותפים נגד ישראל.
שני אנשי מערכת הביטחון הלבנונית אף הם ברשימה: סאמר חמאדי, קולונל במחלקת המודיעין של צבא לבנון שכיהן כראש סניף הדאחיה, וח'תאר נאצר א-דין, ראש מחלקת הניתוח במנגנון הביטחון הכללי הלבנוני. שניהם מואשמים בכך שמסרו מידע מודיעיני חשוב לחיזבאללה במהלך השנה האחרונה.
הממשל האמריקני הדגיש כי הסנקציות מכוונות למנוע ממוסדות המדינה הלבנונית להמשיך לשמש ככיסוי לפעילות חיזבאללה. לדבריהם, מדובר בדמויות "המשובצות בפרלמנט, בצבא ובמערכי הביטחון של לבנון" שמבקשות לשמר את השפעת הארגון, ועל כן פירוק חיזבאללה מנשקו הוא תנאי ל"לבנון יציבה, בטוחה ועצמאית".
במקביל להטלת הסנקציות, הודיעה מחלקת המדינה על פרס של עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לפגיעה במנגנוני המימון של חיזבאללה, במסגרת תוכנית Rewards for Justice.
הצעד מגיע על רקע שיחות עקיפות בין ישראל ולבנון לסיום המלחמה, ובמקביל לדרישות ישראל מהצד הלבנוני לפרק את חיזבאללה מנשקו כחלק מכל הסדר עתידי. ממשל טראמפ מסמן בכך שהוא מחזק את הלחץ על גורמים בתוך לבנון עצמה, ולא רק על חיזבאללה ישירות.
על רקע זה בלטו השבוע גם הצהרות חריפות מטהרן. שר החוץ האיראני לשעבר מנוצ'הר מותקי השמיע את האיום הגלוי ביותר שנשמע מפה איראנית בכירה בזמן האחרון: אם ארצות הברית תפתח במלחמה נגד איראן, על טהרן להגיב מיידית במלחמה קרקעית נגד הכוחות האמריקנים בכל רחבי המזרח התיכון. לפי מותקי, התגובה הנכונה כוללת השתלטות על בסיסים אמריקנים באזור, לקיחת חיילים אמריקנים בשבי והחרמת ציוד ונכסים צבאיים של ארה"ב - צעד שלדבריו יממש גם את דרישת ההנהגה האיראנית לקבל "פיצויים" מוושינגטון.
הדברים לא נאמרו בריק. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן נפגש ביום חמישי, 21 במאי 2026, עם מפקד הצבא הגנרל סייד עבדולרחים מוסאווי בטהרן. במהלך הפגישה שיבח פזשכיאן את ביצועי כוחות היבשה, האוויר והים, וקבע כי "המוכנות הגבוהה סיכלה מזימות". הגנרל מוסאווי הציג דוח מבצעי מקיף והצהיר כי "הצבא ערוך לספק תגובה נחרצת ומכאיבה לכל אקט תוקפני". המודיעין האמריקני מעריך בינתיים כי איראן משקמת במהירות את יכולותיה הצבאיות, כולל ייצור מחודש של כטב"מים.
ועדיין, לצד האיומים מתנהלת גמישות דיפלומטית זהירה. איראן בוחנת כרגע הצעה אמריקאית לסיום המלחמה, בעוד פקיסטן מעצימה את מאמצי התיווך שלה בין הצדדים. טהרן הודיעה רשמית כי "לא תכנע לארה"ב" - אך גם ציינה שדיפלומטיה "חכמה יותר" ממלחמה, ואף הביעה שביעות רצון ממשא ומתן שהתנהל לאחרונה בנושא הגרעין. פקידים אמריקנים בכירים אישרו בנוסף כי התקיימה שורת דיונים דחופים עם מערכת הביטחון הישראלית, שנועדו להדק את התיאום המודיעיני ולסכל תוכניות תקיפה פוטנציאליות מצד כוחות פרו-איראנים ומיליציות.
במקביל, חשיפות חדשות מהערכות פנימיות של משרד ההגנה האמריקני מעוררות ביקורת גוברת בוושינגטון: ארצות הברית שיגרה מאות מיירטים מתקדמים להגנת ישראל במהלך מבצע "זעם אדיר" נגד איראן - הרבה יותר ממה ששיגרה ישראל עצמה. על פי הנתונים, הצבא האמריקני שיגר יותר מ-200 מיירטי THAAD - כמחצית מהמלאי הכולל של הפנטגון - ולצד זאת יותר מ-100 מיירטים נוספים מסוג SM-3 ו-SM-6 מכלי שיט במזרח הים התיכון. ישראל, לעומת זאת, שיגרה פחות מ-100 מיירטי "חץ" וכ-90 מיירטי "קלע דוד" - חלקם נגד רקטות פחות מתוחכמות ששוגרו מתימן ומלבנון. גורם בממשל האמריקני ציין כי בסך הכל ארה"ב שיגרה כ-120 מיירטים יותר מישראל, והתמודדה עם פי שניים יותר טילים איראניים.
חוקרים ואנליסטים הגיבו בחריפות. "המספרים מדהימים", אמרה קלי גריקו, עמיתה בכירה במרכז סטימסון. "ארצות הברית ספגה את רוב משימת ההגנה מפני טילים בזמן שישראל שמרה את המחסנים שלה. גם אם ההיגיון המבצעי היה נכון, ארצות הברית נותרת עכשיו עם כ-200 מיירטי THAAD בלבד, וקו ייצור שאינו יכול לעמוד בקצב הביקוש". גריקו הוסיפה כי "המחיר עלול להגיע לזירות שאין להן שום קשר לאיראן". ג'סטין לוגאן, מנהל מחקרי ההגנה במכון קאטו, הוסיף כי הפנטגון חשף כבר בשנה שעברה שברשותו רק 25% ממלאי ה"פטריוט" הדרוש לתוכניות ההגנה הקיימות שלו, ותהה מדוע הנתון לא הפעיל "צופר אזהרה מחריש אוזניים עבור בכירי ממשל טראמפ".
הדאגה הגדולה ביותר מופנית לאסיה: יפן ודרום קוריאה, המסתמכות על ארה"ב כגורם הרתעה מפני סין וצפון קוריאה, עוקבות בחשש אחר דלדול מלאי המיירטים האמריקניים. הפנטגון דחה את הטענות על חוסר איזון. דובר הפנטגון הראשי, שון פרנל, מסר כי "מיירטי טילים בליסטיים הם רק כלי אחד מתוך רשת רחבה של מערכות ויכולות", וכי "גם ישראל וגם ארצות הברית נשאו בנטל ההגנתי באופן שוויוני". גם שגרירות ישראל בוושינגטון הגנה על שיתוף הפעולה: "לארצות הברית אין שותפה אחרת עם הנכונות, המוכנות, האינטרסים המשותפים והיכולות הצבאיות של ישראל".
אחד הציטוטים החריפים ביותר הגיע מגורם בממשל האמריקני, שמסר כי "ישראל לא מסוגלת להילחם ולנצח מלחמות לבדה, אבל אף אחד לא באמת יודע את זה, כי הם אף פעם לא רואים את מאחורי הקלעים". אמירה זו מגיעה על רקע שיחת טלפון מתוחה שהתקיימה בשבוע שעבר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ, שבמהלכה הביעו פקידים אמריקנים תסכול מהלחץ הישראלי לחדש את הלחימה. גורמים אמריקנים ציינו כי נתניהו מילא "תפקיד מרכזי" בשכנוע טראמפ לצאת למלחמה, תוך הבטחה שהמהלך יוביל לשינוי משטר בטהרן ויחסל את יכולותיה הגרעיניות. בפועל, המלחמה התבררה כמאתגרת יותר: המודיעין האמריקני מעריך כי איראן שמרה על כ-70% ממלאי הטילים שהיה ברשותה לפני הלחימה, חסימת מצר הורמוז הביאה לזינוק באינפלציה העולמית, וכמות גדולה של אורניום מועשר עדיין נמצאת בשטח איראן.
הממשל האמריקני הבהיר כי צפויות פעולות נוספות בהמשך, ללא ציון לוח זמנים. הדיווחים על הפערים בנטל הלחימה צפויים להמשיך לעורר ביקורת בוושינגטון, במיוחד אם יתחדשו הפעולות הצבאיות מול איראן בימים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה