זה נגמר בפחות משעתיים. חבר מושבעים פדרלי באוקלנד, קליפורניה, דחה ביום שני פה אחד את תביעתו של אילון מאסק נגד OpenAI ומנכ"ל החברה סם אלטמן - וקבע קביעה אחת פשוטה וקטלנית: מאסק הגיש את התביעה מאוחר מדי. אחרי שלושה שבועות של עדויות, ציטוטים אישיים ומגלשות בוץ הדדיות, הדיון עצמו נחתך בשיא המהירות.
צילום: אילון מאסקהשופטת הפדרלית איבון גונזלס רוג'רס לא חיכתה. מיד עם הקראת הוורדיקט היא הכריזה שהיא מסכימה לחלוטין עם קביעת המושבעים ותאמץ אותה בפסק דינה. כשעורך דינו של מאסק, סטיבן מולו, ניסה לשמור על זכות הערעור, היא לא הסתירה את עמדתה: "יש ראיות משמעותיות התומכות בקביעת חבר המושבעים", אמרה, ורמזה שהיא מוכנה לדחות ערעור "על המקום". לאלה שקיוו שמאסק יחזור בסיבוב שני - השופטת כבר שלחה הודעה.
בלב התיק עמדה טענה שמאסק חידד מאז 2024: אלטמן וגרג ברוקמן, נשיא OpenAI, "גנבו ארגון צדקה". לדבריו, הוא תרם כ-38 מיליון דולר על בסיס הסכם מייסדים משנת 2015, שלפיו OpenAI תפעל כגוף ללא מטרות רווח ותפתח בינה מלאכותית לטובת האנושות. ב-2019 החברה עברה למודל רווחי. מאסק עזב את הדירקטוריון ב-2018, ורק ב-2024 הגיש תביעה. חבר המושבעים קבע שזה מאוחר מדי - שהנזקים הנטענים קדמו למועד האחרון החוקי להגשה.
הצוות של מאסק דרש סעד בסדר גודל שקשה לדמיין: לחייב את OpenAI ומיקרוסופט לוותר על עד 134 מיליארד דולר של "רווחים שהושגו שלא כדין", לסלק את אלטמן ואת ברוקמן מתפקידיהם, ולבטל את הארגון מחדש של החברה ב-2025. מאסק הדגיש שכל סכום שהיה מתקבל היה מועבר לעמותה, לא אליו אישית. בפועל, לא קיבל כלום.
OpenAI לא ישבה בשקט. עורכי הדין של החברה הציגו ערימות של הודעות טקסט ומיילים פנימיים שלטענתם מוכיחים שמאסק ידע לאורך כל הדרך על התוכניות לעבור למודל רווחי. יתרה מכך, הם חשפו שבשלב מסוים מאסק עצמו דחף למיזוג OpenAI לתוך טסלה, ובמקרה אחר תמך במבנה רווחי - בתנאי שישמור על שליטה. עורך הדין ויליאם סביט לא חסך: "ייתכן שלמאסק יש מגע זהב בתחומים מסוימים, אבל לא בבינה מלאכותית".
מהלך ההגנה של OpenAI הלך עמוק יותר. החברה טענה שהמעבר למודל רווחי ב-2019 לא היה בגידה באידיאולוגיה - אלא הכרח שרידותי במרוץ יקר מול Google DeepMind. מיקרוסופט, שנכללה אף היא כנתבעת בתביעה, השקיעה בשותפות עם OpenAI יותר מ-100 מיליארד דולר. מאסק טען שמיקרוסופט ידעה לאורך כל הדרך שהחברה מתרחקת מהייעוד המקורי. גם על כך - לא קיבל מענה משפטי.
על דוכן העדים עלו שמות שנדיר לראות בבית משפט: מאסק ואלטמן עצמם, וגם מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה. האמינות של שני הצדדים הפכה לנשק עיקרי. מולו, עורך דינו של מאסק, אמר בטיעון הסיכום: "האמינות של סם אלטמן עומדת ישירות על הפרק. אם אתם לא מאמינים לו, הם לא יכולים לנצח". בסוף, המושבעים כנראה האמינו לאלטמן - או לפחות קבעו שמאסק פשוט החמיץ את חלון הזמן שלו. מאסק עצמו, כשנשאל בעדות אם הוא אדם שאפשר לבטוח בו לחלוטין, לא ענה "כן" באופן חד-משמעי.
צילום: סם אלטמןהפסד משפטי כואב. אבל ההקשר רחב יותר. פסק הדין מגיע בזמן שבו שני היריבים מתכוננים להנפקות שוברות שיאים. OpenAI גייסה בסוף מרץ 122 מיליארד דולר לפי שווי של יותר מ-850 מיליארד דולר, ומעריכים ששוויה בהנפקה עשוי לגעת בטריליון דולר. מנגד, SpaceX של מאסק, שאליה מוזגה xAI בפברואר, מוערכת ב-1.25 טריליון דולר, והגישה באפריל תשקיף חסוי להנפקה שעשוי להתפרסם לציבור עוד השבוע.
מבחינת OpenAI, פסק הדין מסיר איום משפטי כבד בדיוק לפני ספרינט ההנפקה. מבחינת מאסק, זו לא רק הפסד כלכלי - זה סגירת הדלת הרשמית לנרטיב שבנה: שהוא שמר על האמת ואלטמן סטה ממנה. בית המשפט לא פסל את הנרטיב מכיוון שהוא שגוי. הוא פסל אותו מכיוון שמאסק פשוט חיכה יותר מדי.
מאסק שמר על זכות הערעור, אך בהתחשב בכך שהשופטת רמזה שתדחה אותו על הסף, הסיכוי שהקרב המשפטי הזה יתחדש נמוך - בעוד המלחמה העסקית בין xAI ל-OpenAI על שוק הבינה המלאכותית רק מתחממת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה