ליברמן כבר מחלק תיקים: עמאר יהיה שר לביטחון לאומי

הסיעות החרדיות הציבו מכשול ישיר בפני פעילות מליאת הכנסת השבוע. על פי הדיווחים, יהדות התורה ושאר הסיעות החרדיות בקואליציה סירבו להסכים להעלאת חקיקה כלשהי לסדר היום של המליאה בשבוע הקרוב. התוצאה: נשיאות הכנסת עשויה להגיע למצב חסר תקדים ולהפיץ סדר יום ריק לחלוטין.

הרקע לסירוב ברור. ביום רביעי הקרוב אמורה להתקיים ההצבעה על חוק פיזור הכנסת, ובשלב הזה אף אחד בחרדים לא ממהר להחזיר לאופוזיציה אוויר לנשימה. כשהכנסת שואפת לפיזור עצמה, כל הצבעה על חקיקה רגילה היא מינוף פוטנציאלי לגורמים שרוצים לבלבל את הקלפים לפני הרגע המכריע.

מדגל התורה ושאר הסיעות החרדיות לא הגיעה תגובה רשמית מפורטת, אך הסירוב עצמו הוא המסר. הם לא מוכנים לאפשר לאופוזיציה להיבנות מדיונים פרלמנטריים ומהצבעות ביניים בימים שלפני ההכרעה. זו שליטה בלוח הזמנים הפרלמנטרי, לא רק הצבעה טכנית.

סדר יום ריק במליאת הכנסת הוא תופעה נדירה. המשמעות היא שחברי הכנסת יגיעו לבניין הכנסת, אבל לא יהיה להם מה להצביע עליו. זהו ביטוי גלוי לכך שהקואליציה, בהובלת החרדים, מחזיקה בשלט הרחוק הפרלמנטרי ומוכנה להשתמש בו בצורה אגרסיבית.

השאלה האמיתית היא מה יקרה ברביעי עצמו. ההצבעה על חוק פיזור הכנסת היא הרגע שאליו הכל מתכנס. מי שיש לו ספקות, מי שמנהל מו"מ מאחורי הקלעים ומי שעדיין שוקל לאן ייזרק, יצטרך להכריע. סדר היום הריק של הימים שלפניה מנסה לשמור את כל הקלפים סגורים עד הרגע האחרון.

הקואליציה מנסה להגיע לרביעי ללא הפתעות ובלי לאפשר לאופוזיציה להשתמש בזירה הפרלמנטרית כדי לייצר תנופה או אירועים שיסיטו ח"כים מהקו. זה מהלך שמרני קלאסי: לא לאפשר לשטח להתרחב, לכבות את האוויר מהמרחב.

אם אכן יופץ סדר יום ריק, זה יהיה עוד רגע חריג בתקופה שכבר מלאה בחריגים. כנסת שמצביעה על פיזור עצמה, עם סדר יום ריק בימים שלפני, מציגה תמונה של מוסד שמנוהל בידי שיקולים פוליטיים צרים יותר מאשר לוח חקיקתי אמיתי.

ביום רביעי צפויה ההצבעה הגורלית. עד אז, לפי הנראה, הכנסת פשוט תחכה.

סדר היום הריק הוא הסימן הגלוי ביותר לכך שהחרדים בחרו לשמור את המליאה שקטה עד לרגע הגדול ברביעי. אך בעוד הכנסת מתכנסת לקראת ההכרעה, מחנות האופוזיציה כבר עסוקים בריב על עתיד שעדיין לא התגשם: אביגדור ליברמן הכריז היום בישיבת סיעת ישראל ביתנו שחמד עמאר יהיה השר לביטחון לאומי בממשלה הבאה — בדיוק אותו תפקיד שיאיר גולן, מנהיג המחנה הדמוקרטי, תבע לעצמו לפני פחות מחודש. שני המנהיגים מדברים על אותו כיסא, הרבה לפני שיש ממשלה, קואליציה, או אפילו תאריך בחירות מוסכם.

צילום: אביגדור ליברמן