ישראל תקפה בדרום לבנון יום אחרי הארכת הפסקת האש: חמישה הרוגים

הפסקת האש בצפון קיימת על הנייר, אך לא בשטח. יום אחרי שישראל ולבנון הסכימו על הארכת הפסקת האש ב-45 ימים נוספים, ביצע צה"ל תקיפות אוויריות נרחבות ברחבי דרום לבנון. לפי הדיווחים, לפחות חמישה בני אדם נהרגו ו-15 נוספים נפצעו, בהם נזק כבד שנרשם בטירה שבדרום לבנון. כך עולה גם מניתוחים ביטחוניים שפורסמו בימים האחרונים, ולפיהם חיזבאללה ממשיך לתקוף חיילים ואזרחים משני עברי הגבול, בעוד ישראל פועלת תחת מגבלות תקיפה קשיחות שהוטלו בלחץ אמריקאי. מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף נהרגו לפחות תשעה חיילים ואזרח ישראלי אחד.

לפי אל"מ במילואים אמיר נוי, המצב הנוכחי יוצר בעיה אסטרטגית ממשית עבור ישראל. חיזבאללה מצליח לשמר משוואת תשה: הוא אינו נדרש לשלם מחיר קיומי על המשך התקיפות, ובמקביל ממשיך לבחון את גבולות התגובה הישראלית. לפי ניתוחים במכוני מחקר ישראליים ובמקורות מודיעיניים זרים, השלב הנוכחי מאופיין במעבר ממלחמת רקטות רחבה למלחמת שחיקה מתמשכת - פחות מטחים גדולים, ויותר רחפנים, מארבים, ירי מדויק וניסיונות לערער את שגרת החיים בצפון.

הביקורת הציבורית על המצב החריפה לאחר שתושבי הצפון למדו מדובר משרד החוץ האמריקאי, ולא מנבחרי ישראל, שהפסקת האש הוארכה ב-45 יום נוספים. הדבר הוביל לתסכול רחב, שכן הרושם שנוצר הוא שהחלטות ביטחוניות מהותיות מתקבלות בוושינגטון ולא בירושלים. התקיפות התרחשו כשהמו"מ בין ישראל ללבנון ממשיך להתנהל בחסות אמריקנית, לאחר שסבב השיחות שנערך במשרדי מחלקת המדינה בוושינגטון הוגדר על ידי הצד האמריקני כ"פרודוקטיבי מאוד". בסיום הסבב הודיעה מחלקת המדינה כי בתחילת יוני יתחדשו המסלולים המדיניים, לצד פתיחת מסלול ביטחוני בפנטגון שבו ישתתפו משלחות צבאיות משתי המדינות.

בוושינגטון לא מתנצלים על הפעילות הישראלית. "בהתאם למזכר ההבנות שהוביל להפסקת האש, לישראל יש זכות לפעול נגד איומים כלפיה", אמרו בכירים אמריקנים. לדבריהם, ההבנות שנקבעו עם פתיחת המסלול המדיני אינן שוללות מישראל את האפשרות להגיב לירי, לשיגורי רחפנים או להתבססות מחודשת של חיזבאללה בדרום לבנון. במקביל, הממשל מפעיל לחץ למנוע הסלמה שתגיע עד ביירות ולדאחיה, הרובע השיעי המזוהה עם חיזבאללה. גם לאחר שתם סבב השיחות, נפגשה שגרירת לבנון בוושינגטון, נדא חמאדה מעווד, עם בכירים בממשל האמריקני במהלך סוף השבוע, בניסיון להגביר את הלחץ על ישראל להגיע להפסקת אש קבועה. אך מאחורי הקלעים מודים גם האמריקנים כי המציאות בדרום לבנון רחוקה מיציבות. "האמריקנים מבינים היטב שהחזית בדרום לבנון עדיין חיה", אמר גורם ישראלי המעורה בפרטים. "הם מבינים שיהיה קשה מאוד לעצור לחלוטין את הפעילות הצבאית כל עוד חיזבאללה ממשיך להחזיק בנוכחות וביכולות בשטח".

שגריר ישראל בוושינגטון, יחיאל לייטר, תיאר את המצב הנוכחי כ"הפסקת אש בשאיפה" וקבע קו ברור: "אנחנו נגן על חיילינו ועל אזרחינו בכל מצב, ולא נסכים בשום פנים ואופן לעצור ולאפשר לחיזבאללה להתחמש מחדש". לייטר הוסיף כי ישראל הציגה לאמריקנים ולצד הלבנוני גישה חדשה, שאינה מסתפקת בהצהרות כלליות על חיזוק צבא לבנון אלא דורשת צעדים מעשיים בשטח. "המשחק הזה נגמר", אמר. "אנחנו צריכים לראות תכלס איך ממשלת לבנון מחזקת את צבאה ופועלת הלכה למעשה". לייטר פרט כי מאז תחילת המבצע מצא צה"ל שמונת אלפים רקטות, טילים ונשקים בדרום לבנון, לצד בסיסים של חיזבאללה - וזאת למרות ההצהרות הלבנוניות.

לפי נוי, הבעיה המרכזית היא שלבנון הרשמית כמעט אינה נושאת באחריות אמיתית. במשך שנים ניסתה ישראל להפריד בין מדינת לבנון לבין חיזבאללה, אך בפועל הארגון הפך לכוח הצבאי והפוליטי החזק ביותר במדינה - הוא משפיע על מנגנוני השלטון, על קבלת ההחלטות ועל המציאות הביטחונית בדרום. ממשלת לבנון, לפי הניתוח, אינה יכולה או אינה רוצה לפרק את הארגון שמשתל בה.

חרף הפגיעות שספג, חיזבאללה עדיין מחזיק יכולות שיגור, מערכי רחפנים ותשתית טרור רחבה בדרום לבנון. ואיראן, לפי המידע המודיעיני, ממשיכה לנסות לסייע בשיקום כוחו. בירושלים מבינים שהפסקת האש הנוכחית אינה הסדר יציב, אלא בעיקר מרווח זמן זמני ששני הצדדים מנצלים להכנות לעימות הבא. מבחינת ישראל, השיחות הנוכחיות אינן ניסיון להגיע לרגיעה זמנית בלבד, אלא ניסיון לבנות מנגנון ארוך טווח שיטפל בעצם קיומו של חיזבאללה בדרום לבנון. לדברי לייטר, מתנהלים שני מסלולים מקבילים: מסלול מדיני להסכם עתידי בין ישראל ללבנון, ומסלול ביטחוני שמטרתו פירוק חיזבאללה מנשקו. "מסלול אחד הוא משא ומתן על שלום מלא - גבול, שגרירויות, ויזות ותיירות. אבל הוא יהיה מותנה בהצלחה של המסלול השני: פירוק חיזבאללה", אמר.

כעת עולה השאלה האסטרטגית הגדולה: האם ישראל תמשיך במדיניות של תגובה נקודתית, או תעבור למדיניות של עיצוב מציאות חדשה. יותר ויותר קולות במערכת הביטחון ובשיח האסטרטגי סבורים שהמודל הישן של סבבים מיצה את עצמו. לפי הגישה הזו, ישראל צריכה לקבוע משוואה ברורה: כל תקיפה משטח לבנון תיחשב לאחריות מדינת לבנון כולה, ולא רק של חיזבאללה.

את המשמעות המעשית של גישה זו מסביר נוי: לא מדובר בהפצצת ביירות אחרי כל ירי, אלא ביצירת לחץ מתמשך על המערכת הלבנונית. כלי הלחץ יכולים לכלול פגיעה בתשתיות המסייעות לשיקום חיזבאללה, מניעת שיקום דרום לבנון ללא פירוז ממשי, והעברת מסר ברור לאליטות בלבנון שחיזבאללה מסכן את עתיד המדינה כולה.

הסוגייה מקבלת ממד נוסף על רקע הכישלון המתמשך של המגעים בין ארה"ב לאיראן. במקביל לאירועים בלבנון, דווח כי ישראל וארצות הברית מעלות כוננות לקראת אפשרות של תקיפה משותפת באיראן. פרופ' איתן גלבוע הסביר כי עד כה תקפו ישראל וארה"ב מטרות צבאיות בלבד, ולא תשתיות לאומיות איראניות - וציין כי תקיפת תשתיות כאלה, ובכלל זה תשתיות אנרגיה לאומיות שהבית הלבן ביקש שלא יותקפו בסבב הקודם, היא השלב הבא שנמצא על השולחן. אם המאמצים הדיפלומטיים יקרסו והאזור יחזור למסלול של הסלמה, ישראל תידרש להכריע האם להמתין להתחזקות מחודשת של חיזבאללה, או לפעול מוקדם יותר כדי למנוע שיקום מלא של כוחו.

לדברי המנתחים, האתגר הישראלי אינו להשיג עוד כמה שבועות של שקט מדומה בצפון, אלא לנצל את הזמן לפגיעה שיטתית ביכולות חיזבאללה - מערכי הטילים, הרחפנים, המפקדות ונתיבי ההברחה. המטרה: להביא את לבנון לנקודה שבה תיאלץ לבחור בין שליטה אמיתית בשטחה לבין נשיאה במחיר על כך שחיזבאללה ממשיך לנהל ממנה מלחמה.

ההתפתחויות הצפויות בשבועות הקרובים יקבעו אם שני המסלולים - הלבנוני והאיראני - יתנהלו בנפרד, או שמא ידרדרות נוספת בצפון תשפיע על החלטות ישראל וארה"ב גם מול טהראן. בתחילת יוני אמורים להתחדש המגעים הדיפלומטיים מול לבנון, הפסקת האש הוארכה ב-45 יום נוספים, הניתוח הפנימי ממשיך, והלחימה בשטח לא פסקה.