כץ ובן גביר מפעילים עונש מוות על מחבלים ביהודה ושומרון

מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, חתם היום על תיקון צו הוראות הביטחון ביהודה ושומרון, באופן שמחיל את חוק עונש המוות למחבלים על האזור. המהלך נעשה בהנחיית שר הביטחון ישראל כץ, ומהווה את שלב היישום של החוק שאישרה הכנסת ביוזמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מדובר בשינוי מהותי בפרוצדורה המשפטית שנהגה עד כה בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון.

עד היום, עונש המוות היה קיים בדיני האזור אך לא יושם מעולם - הוא כונה "אות מתה". התיקון שנחתם היום הופך את הסדר על פניו: עונש המוות הופך לברירת המחדל הראשונה עבור מחבל שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור, אלא אם נמצאו נימוקים מיוחדים להטיל עונש אחר.

לפי נוסח התיקון, השינויים הפרוצדורליים חריפים. עונש המוות לא יותנה עוד בבקשת התביעה הצבאית, לא ידרוש החלטה פה אחד של הרכב השופטים אלא רוב רגיל בלבד, ולא יוגבל בדרגת השופטים. יתרה מכך, מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון את המחבל או להקל בעונשו, והחוק אוסר על הממשלה לשחרר בעסקאות עתידיות מחבל שנגזר עליו עונש מוות או שהוא נאשם בעבירה שדינה מיתה.

הפרקליט הצבאי הראשי של יהודה ושומרון לשעבר, תא"ל מוריס הירש, הסביר את משמעות המהלך: "הצו שנחתם יצר מציאות חדשה. עד כה, עונש המוות שהיה קיים בדיני האזור היה אות מתה, וזאת בעיקר משום שהתביעה הצבאית אף פעם לא ביקשה להטיל עונש מוות על אף מחבל". הירש הוסיף כי שיקול הדעת שנותר לבית המשפט הוא קריטי מבחינה משפטית, שכן הוראה שהייתה קובעת עונש חובה ללא אפשרות החרגה כלל ספק אם הייתה עומדת במבחן החוקיות.

שר הביטחון ישראל כץ הכריז: "נגמר עידן ההכלה. מחבלים שרוצחים יהודים לא יישבו בכלא בתנאים נוחים, לא יחכו לעסקאות ולא יחלמו על שחרור - הם ישלמו את המחיר הכבד ביותר בתלייה". כץ ציין כי פנה לצה"ל מיד לאחר אישור החוק בכנסת, בדרישה לקדם את יישומו, ועם חתימת אלוף הפיקוד "הופכים המדיניות החדשה למציאות".

בן גביר, שיזם את החוק במסגרת סיעת עוצמה יהודית, ציין שמדובר בקיום הבטחת בחירות מרכזית: "הבטחנו - וקיימנו. מחבל שרוצח יהודים צריך לדעת שסופו לא יהיה בעסקת שחרור, אלא בעונש מוות". בן גביר בירך גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו על גיבויו למהלך, וקשר אותו לשינוי שחל לאחר טבח השביעי באוקטובר: "מול טרור רצחני לא מתקפלים ולא מכילים - מכריעים".

רכיב מרכזי נוסף בתיקון הוא האיסור המוחלט על שחרור בעסקאות. זהו ככל הנראה הפן הפוליטי הרגיש ביותר של החוק, שכן הוא מגביל ישירות את שיקול הדעת של הממשלה במשא ומתן עתידי על חילופי שבויים. בהקשר של עסקאות החטופים שהתנהלו מאז 7 באוקטובר, משמעות הסעיף היא שמחבל שיורשע לאחר כניסת החוק לתוקף לא יוכל לשמש כ"מטבע חליפין" בעסקאות כאלה.

הכנסת אישרה את החוק בחודש מרץ האחרון, לאחר שעוצמה יהודית קידמה אותו בכנסת. מדובר באחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הסיעה, שמוצגת כחלק מתפיסה ביטחונית שגיבשה הממשלה בעקבות אחד האירועים הקשים בתולדות המדינה. כץ, נתניהו ובן גביר מציגים את המהלך כשלושתם כתפנית מדיניותית שנועדה ליצור הרתעה שלא קיימה קודם.

כעת עוברים הדברים לרמה המבצעית: בתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון יצטרכו לפעול לפי הפרוצדורה החדשה, והתביעה הצבאית תידרש להכריע כיצד ומתי לדרוש יישום עונש המוות. ההליך הראשון שבו יופעל החוק בפועל יהיה המבחן האמיתי של המדיניות החדשה.