ראש השב"כ זיני פותח בהליך ביזיון בית משפט נגד קודמיו בתפקיד

ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני הגיש היום (ראשון) בקשה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבגץ, ובה הוא מבקש להטיל קנסות וסנקציות על שלושה מראשי השב"כ לשעבר. מדובר בנדב ארגמן, עמי אילון וכרמי גילון, שלטענת זיני מסרבים לקיים החלטה חלוטה של בגץ מדצמבר 2025 ולמסור לו את רשימת שמות העותרים שהגישו עתירה נגד מינויו לתפקיד.

הרקע לבקשה: לפני כחמישה חודשים, ב-28 בדצמבר 2025, דחה בית המשפט העליון את בקשת העותרים לשמור את זהותם חסויה מפני זיני. יותר מ-186 אנשי שב"כ לשעבר חתמו על העתירה נגד מינויו, אך שמותיהם הופיעו בראשי תיבות בלבד. השופט, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, שכתב את פסק הדין לצד השופט דוד מינץ (מול דעת המיעוט של השופט יצחק עמית), קבע בפירוש: "עתירה לבית משפט זה אינה עצומה שניתן לחתום עליה בעילום שם ולהעלות בה טענות חמורות כלפי אחרים, מבלי לשאת בהשלכות הדבר".

למרות זאת, על פי הבקשה שהוגשה היום באמצעות עורך דינו של זיני, אוהד שלם, העותרים פשוט לא קיימו את פסק הדין. עורכי הדין של ראש השב"כ פנו לעורכי הדין של העותרים ב-27 באפריל וב-8 במאי 2026 בדרישה לקבל את הרשימה, אך לא קיבלו מענה. "העותרים או באי כוחם סיגלו לעצמם שיטה - הם מתעלמים באופן מכוון מפניותיו של המבקש, ובמקום זאת פונים לתקשורת כדי לנהל מאבק תקשורתי", נטען בבקשה.

מהתכתובת המצורפת לבקשה עולה פרט מפתיע במיוחד: ביום ראשון, ה-10 במאי 2026, השיב עורך הדין עידן ארנון ממשרד "ארנון, תדמור-לוי", שייצג חלק מהעותרים, כי המשרד סיים את הייצוג ואינו מטפל עוד בעניין. הבעיה: לא הוגשה כל בקשה רשמית לבית המשפט להפסקת ייצוג. לטענת עורכי הדין של זיני, מדובר בתרגיל - ניסיון להותיר את ראש השב"כ מול "עותרים עלומים שאינם מיוצגים" כדי לחמוק מביצוע פסק הדין. לכן הם מבקשים להטיל סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט גם על עורכי הדין באופן אישי, בטענה שהם אלה המחזיקים בפועל במסמכים.

לבקשה צורפו גם נספחים תקשורתיים, שזיני מייחס להם מטרה אחת: להשחיר את שמו. אחד הנספחים הוא כתבה שבה פורסם ציוץ של איש שב"כ לשעבר, דביר קריב, שהודה כי חתם על העתירה וכתב ישירות לזיני: "כולי רועד מהמחשבה ששב"כ יתחיל לסגור איתי חשבונות". הכתבה גם הזכירה מהלכים שנקט זיני לאחר כניסתו לתפקיד, בהם הנחיה לקבוע שראש הממשלה נתניהו אינו יכול להעיד במשפטו מטעמי ביטחון, שינוי עמדת השירות בנושא עונש מוות למחבלים, והנחיה שלא להתנגד לחוק בדיקות פוליגרף לבכירים.

נספח נוסף שצורף הוא התייחסות של העיתונאי רביב דרוקר, שציין כי מבחינה משפטית זיני "צודק, זכותו" לדעת מי עתר נגדו, אולם הוסיף כי ההתעקשות לקבל את הרשימה חרף המלצת השופטים מגלה "צד מטריד" ו"יצר נקמה". מדובר בדיוק בניסוח שזיני מצא לנכון לצרף לבקשתו, ככל הנראה כדי להראות את האופן שבו העותרים מנהלים את המאבק בזירה התקשורתית.

לציין כי אפילו שופט בית המשפט העליון סולברג עצמו, שכתב את פסק הדין לטובת זיני, הציע לו בשולי פסק הדין לשקול לוותר על הרשימה עם סיום הדיון, כדי ליישר הדורים עם עובדי שירות לשעבר. זיני, כך עולה מהגשת הבקשה היום, בחר ללכת בדרך ההפוכה.

כעת הכדור עובר לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע האם להוציא צו ביזיון נגד שלושה ראשי שב"כ לשעבר ונגד עורכי דינם, ולהורות על תשלום קנסות - או לדחות את הבקשה. מדובר בהליך חריג ביותר, שכן מדובר בראשי שירות ביטחוני לשעבר שנגדם מבוקשים צווי אכיפה על ידי יורשם בתפקיד.