צה"ל מניף דגל אדום מול הדרג המדיני: הצבא חסר כיום כ-12 אלף חיילים בשירות חובה, מתוכם בין 7,000 ל-7,500 לוחמים. הרמטכ"ל אייל זמיר הציג את הנתונים בדיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והזהיר כי הצבא מתקרב לנקודת שבירה. "יש צרכים ביטחוניים דחופים", אמר זמיר, ודרש מהדרג המדיני חוק שיבטיח גיוס של כמות לוחמים מספקת.
גורמים ביטחוניים בכירים מציינים כי ההערכות הפנימיות מדברות על מחסור של 6,000 עד 7,000 לוחמים בפועל, ומזהירים שהצבא "יקרוס לתוך עצמו" אם לא תחול חקיקה בהקדם. חלון ההזדמנויות לבלום את המשבר מצטמצם, לדבריהם, ככל שהדיונים הפוליטיים נמשכים ללא הכרעה.
המשבר עלול להחריף בצורה דרמטית בתחילת 2027. חיילים שהתגייסו ביולי 2024 חתמו על שירות של 30 חודשים בלבד, ולכן ישתחררו בינואר 2027 - כשהמחליפים שלהם יגיעו רק במרץ. "זאת תהיה נפילה בקצב הלב", מזהירים באגף כוח האדם. "המצבות יצנחו בבת אחת בצורה דרמטית, ורק אחרי כמה חודשים של הכשרות יחודשו מחדש". מדובר בפוטנציאל של מחסור נוסף של כ-4,000 לוחמים בבת אחת.
אם לא תתקבל חקיקה מתאימה עד אותו מועד, תתבטל גם הארכת השירות ל-36 חודשים שנכנסה לתוקף באוגוסט 2024, ובעקבות כך ישתחררו כ-7,000 לוחמים נוספים בבת אחת. מלבד השחרור הצפוי, צה"ל מזהיר שקיצור שירות החובה ל-30 חודשים יעמיק את המחסור באלפי לוחמים נוספים, תומכי לחימה ואנשי טכנולוגיה.
הנטל הכבד ביותר נופל על מערך המילואים. לפני המלחמה עמד היקף השירות על כ-25 ימי מילואים בשנה. כיום, בפועל, רבים מהמילואימניקים משרתים בין 80 ל-100 ימים בשנה, ולעיתים אף יותר. "השחיקה גדולה פי כמה ממה שהכרנו", אומר גורם ביטחוני בכיר. "אנשים מותשים. משפחות קורסות תחת חוסר הוודאות, ריבוי הסבבים וההפעלות. ליבת הגדודים מגיעה שחוקה מאוד - וזה כבר משפיע על הכשירות".
גם הכוחות הסדירים שחוקים. לוחם שבעבר נהנה מסבבי "4-4" או "17-17" ויצא לתקופות אימון, נמצא היום בתעסוקה מבצעית רצופה. אין אימונים - יש רק קו. בצה"ל הבהירו כי בעבר תוכנן עם 108 אחוזי תפוסה; כיום נדרשים לפחות 120 אחוזים כדי להחזיק מלחמה מתמשכת. גם אם החוק יעבור מחר, ייקח לצבא חמש שנים להשלים את הפער.
הפרדוקס הוא חד: למרות עלייה מרשימה במוטיבציה לגיוס קרבי, מצבת הלוחמים בפועל כמעט לא השתנתה. בין 2023 ל-2025 עמד מספר הלוחמים על כ-30,100, ואף ירד מעט. כל הגיוסים הנוספים נבלעו בשחיקה, בפציעות ובנפגעים. הצרכים המבצעיים, לעומת זאת, עלו ב-1,500 תקנים נוספים, ושיעורי האיוש בלחימה ירדו ב-6 אחוזים.
במרכז המשבר עומד גיוס החרדים. מתוך כ-80 אלף משתמטים, 75 עד 80 אחוזים משתייכים למגזר החרדי. 38 אלף מוגדרים כיום כמשתמטים, ועוד כ-52 אלף נמצאים תחת "צו 12" וצפויים להצטרף למעגל זה בקרוב. גיוס החרדים עלה בהדרגה: מ-2,200 ב-2023 ל-2,800 ב-2024, וכ-3,000 צפויים להתגייס ב-2025. אך קצין בכיר מסכם: "צה"ל זקוק ורוצה עוד אלפי חרדים שיתגייסו בטווח הזמן המיידי. מה שיש כרגע - לא מספיק".
לצד הנתונים על המשתמטים, מציג צה"ל גם את ההיערכות המבצעית לקליטת חרדים: ביולי 2025 הנחה הרמטכ"ל להוציא צווי גיוס לכלל חייבי הגיוס החרדים, מונה תא"ל אבינועם אמונה ליועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, והותאמו הליכי הצו הראשון וימי הגיוס. הצבא פתח מסלולי לוחמה ייעודיים לחרדים כגון חטיבת "חשמונאים", "נצח יהודה", "חץ צנחנים" ו"מגן הנגב", לצד עשרות מסלולים טכנולוגיים ותוכניות עתודה.
המשמעות של נתוני המשתמטים חמורה במיוחד: כאשר כ-52 אלף בעלי צו 12 יהפכו רשמית למשתמטים בחודשים הקרובים, יעמוד מספרם הכולל על כ-90 אלף איש - שרובם המוחלט חרדים. נתון זה מחדד את הדחיפות שבה תובע צה"ל חקיקה מסודרת, שכן בלעדיה לא ניתן לאכוף גיוס בקנה מידה שיתן מענה לצרכים המבצעיים.
נתון ההשוואה מחדד את הפער: בשנים 2019 עד 2022 התגייסו בממוצע כ-1,700 חרדים בשנה. הזינוק ל-3,000 ב-2025 מצביע על שינוי מגמה, אך בצבא מדגישים שהוא נובע ממוטיבציה אישית, הרחבת מסלולים וסנקציות - לא מחוק מסודר ויציב.
החוק שהקואליציה מקדמת אינו נותן מענה מיידי. גורם בצה"ל הסביר כי לפי התרחיש האופטימי של הצעת חוק הגיוס, אם תאושר, יתגייסו כ-8,160 חרדים. "זה לא פותר את הבעיה מחר בבוקר", אמר הגורם. "אבל אם החוק הזה יחזיק כמה שנים קדימה - זה יכול להתאזן". הבעיה היא שהחקיקה תקועה לחלוטין מטעמים פוליטיים: בכנסת כרכו את חוק הגיוס יחד עם חוק הארכת שירות החובה ל-36 חודשים ותיקון חוק המילואים, והדיונים נעצרו.
הצעת החוק להארכת שירות החובה ל-36 חודשים לתקופה של חמש שנים עברה קריאה ראשונה בכנסת, אך מאז היא מונחת על שולחן ועדת החוץ והביטחון ללא טיפול. הממשלה מסרבת לקדמה כל עוד שאלת גיוס החרדים לא מוכרעת במקביל. בצה"ל מציינים כי גם אם יושגו כל יעדי חוק הגיוס - הדבר יתורגם לגידול של כמה מאות לוחמים חרדים בשנה בלבד, ולא ייתן מענה לפער הקיים.
הצבא ניסה לפרוץ את הפקקים: ירד מדרישה להארכת שירות ל-36 חודשים לניסיון פשרה של 32 חודשים כהוראת שעה, ובקש לנתק את שני החוקים זה מזה. עד כה, ללא הצלחה.
חוק המילואים הנוכחי מאפשר זימון לכל היותר ל-25 ימי תעסוקה מבצעית בשלוש שנים. הצבא מבקש לקבוע בחוק שירות של 70 ימים בשנה ולהעלות את גיל הפטור ל-45 כהוראת שעה. ואולם, גם הוראת השעה הקיימת לא הספיקה בשנת 2026 נוכח מבצע "שאגת הארי" והכניסה ללבנון. "אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת", הזהיר קצין בכיר.
נקודות האור היחידות הן הגיוס הקרבי הרחב יותר של נשים והמוטיבציה הגבוהה. מ-547 נשים לוחמות ב-2012 - המספר זינק לכ-5,200 ב-2025, וכיום נשים מהוות 21 אחוז ממערך הלוחמים. בנוסף, 79 אחוזים מהגברים מתייצבים לימי סיירות, לעומת 52 אחוזים לפני המלחמה. "בלי נשים לוחמות אי אפשר לקיים את כל משימות צה"ל", אומרים בצבא. מאז 7 באוקטובר הוקמו גם תשע פלוגות שריון חדשות, גדוד הנדסה, גדוד לפיקוד העורף וגדוד חרדי, אך צה"ל מבהיר כי יש עוד מסגרות שנדרשות ואין לו את כוח האדם לפתוח אותן.
במקביל, ממשיך הצבא להרחיב את הסד"כ הקיים. בשנתיים האחרונות הוקם סד"כ מילואים רחב שכולל 25 גדודי חטיבות "דוד", חטיבת "השומר" בת 4 גדודים, חטיבת שריון 500, אוגדה 38 ו-49 צוותי שריון נוספים. גיוס הלוחמות זינק בעשור האחרון מכ-500 לכ-5,000 מתגייסות בשנה - גידול של פי שלושה בשיעורן מכלל מערך הלחימה.
ברקע, הכנסת עסוקה בפוליטיקה: בקואליציה נמשכים מאמצים לאתת למפלגות החרדיות כי ניתן לאשר את חוק הפטור מגיוס בקדנציה הנוכחית, בעוד מנהיג הציבור הליטאי הרב דוב לנדו הורה לחברי הכנסת של דגל התורה לתמוך בפיזור הכנסת ביום רביעי הקרוב. בצה"ל, בינתיים, מדגישים כי חלון ההזדמנויות לעצירת המשבר מצטמצם - וכי ללא שינוי חקיקתי מהיר, השחיקה על מי שכן משרתים תמשיך לעלות.
בלי חוק גיוס וללא הארכת שירות החובה, מזהירים בצבא, המחסור בלוחמים ימשיך לגדול ולפגוע ישירות ביכולת המבצעית בכל החזיתות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה