ישראל תממן שגרירויות זרות שיעברו לירושלים

ישראל תממן מכיסה את ההוצאות של מדינות זרות שיסכימו להעביר את שגרירויותיהן לירושלים. הממשלה אישרה היום, ראשון, פה אחד תוכנית ייחודית שכוללת סל תמריצים רחב - מכסף מזומן לכיסוי הוצאות הקמה, דרך פתרונות דיור לצוותים הדיפלומטיים ועד סיוע בהליכי תכנון ובנייה. יוזמי ההצעה הם שר החוץ גדעון סער וסגן ראש הממשלה ושר ירושלים ומסורת ישראל יריב לוין.

לפי ההחלטה, שני המשרדים יקצו תקציבים ייעודיים לסל התמריצים. הסיוע יינתן לכל מדינה שתבחר להעביר את שגרירותה מתל אביב לירושלים, או לפתוח נציגות דיפלומטית חדשה בבירה. בנוסף, ההצעה כוללת עידוד לקיום מפגשים ומשלחות בירושלים, ושיתופי פעולה בתחומים נוספים עם אותן מדינות.

במשרד החוץ ובמשרד ירושלים מסבירים שמטרת התוכנית היא להסיר חסמים כלכליים ולוגיסטיים שמעכבים מדינות מלבצע את המהלך. העלות הכרוכה בהקמת שגרירות חדשה או בהעתקת שגרירות קיימת היא גבוהה, ומדינות קטנות במיוחד מתקשות לממן אותה. עכשיו ישראל מציעה לשלם חלק ניכר מהחשבון.

כיום מחזיקות שבע מדינות שגרירות בירושלים: ארה"ב, גואטמלה, קוסובו, הונדורס, פרגוואי, פפואה גינאה החדשה ופיג'י. המספר הזה צמח בשנים האחרונות בזכות מאמצי שר החוץ סער. פרגוואי פתחה שגרירות רשמית בירושלים בדצמבר 2024, פיג'י עשתה את אותו הצעד בספטמבר 2025. גם אקוודור הצטרפה לתהליך בדצמבר האחרון, אם כי בצורה שונה - היא חנכה משרד חדשנות עם מעמד דיפלומטי רשמי, לא שגרירות מלאה.

ההחלטה מוגדרת בממשלה כ"מהלך אסטרטגי רב-שנתי". לא מדובר בפעולה חד-פעמית אלא בהתגייסות ממשלתית מתמשכת שנועדה לשנות בהדרגה את המפה הדיפלומטית. ההנחה היא שככל שיותר מדינות יפתחו שגרירויות בירושלים, כך יתחזק הלגיטימציה הבינלאומית לבירת ישראל.

מבחינה מדינית, האישור פה אחד מצביע על קונצנזוס רחב בקואליציה סביב הסוגיה. ירושלים כבירת ישראל היא נקודת הסכמה נדירה בין מרכיבי הממשלה השונים, והיוזמה המשותפת של סער ולוין - שני שרים בעלי פרופיל שונה - ממחישה זאת.

לא פורסמו עדיין נתונים על גובה התקציב שיועמד לרשות התוכנית, ואיזה מדינות נמצאות כרגע בשיחות פעילות עם ישראל בנוגע להעברת שגרירויות. במשרד החוץ מסרו כי מדובר במהלך שיתפתח לאורך זמן, ולא בצעד שיניב תוצאות בן לילה.

בשלב זה, הכדור עובר לידי המדינות הזרות. סל התמריצים על הנייר מוכן. השאלה היא כמה בירות יהיו מוכנות לאמץ מהלך שעדיין נחשב רגיש פוליטית ברבות מהן, בעיקר מול לחץ של מדינות ערב והאיחוד האירופי.