הכלכלה הישראלית שבה להתכווץ. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום אומדן ראשוני לפיו התוצר המקומי הגולמי ירד ברבעון הראשון של 2026 ב-3.3% בחישוב שנתי. בחישוב רבעוני מדובר בירידה מתונה יותר של 0.8%, אבל גם זו ירידה שמסמנת עצירה חדה של גל ההתאוששות שהציגה הכלכלה הישראלית בסוף 2025.
הלמ"ס לא מסתייגת מהגורם: "השינויים ברבעון הראשון של שנת 2026 הושפעו בצורה מהותית ממלחמת שאגת הארי," נכתב בפרסום. המלחמה עם איראן החלה ב-28 בפברואר, ונמשכה לאורך חודש מרץ, שהוא הרבעון שאת תוצאותיו אנחנו קוראים עכשיו. זה הרבעון שאחרי: ברבעון הרביעי של 2025 צמח התוצר ב-2.9%, ולפניו, ברבעון השלישי של 2025, אחרי מבצע "עם כלביא", נרשם ריבאונד חד של 12.4%.
הנתון שאולי מספר את הסיפור בצורה הבוטה ביותר הוא התוצר לנפש: ירידה של 4.5% בחישוב שנתי. זה לא רק תוצר שמתכווץ, זה תוצר שמתכווץ מהר יותר מאוכלוסייה שצומחת. בחישוב שנתי, כל ישראלי "הפסיד" כלכלית יותר ממה שמספר הכולל מרמז.
מרבית הנפילה מגיעה מצד הביקושים. הצריכה הפרטית ירדה 4.7% בחישוב שנתי, ושמי שחשב שזו הפתעה יש לו חשבון לסגור עם הרבעון הרביעי של 2025, שגם בו נרשמה ירידה דומה של 4.6%. שני רבעונות רצופים, אותה שחיקה, ובשיעורים כמעט זהים. הצריכה הפרטית לנפש ירדה 5.8%. הצריכה השוטפת, זאת שכוללת מזון, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל, ירדה 10.1% לנפש. זה מספר שמתאר בצורה ממשית את מה שחשו משקי בית בזמן הלחימה. לעומת זאת, ההוצאה על מוצרים בני-קיימא לנפש זינקה 33.1% בחישוב שנתי, כנראה בשל רכישות שנדחו בזמן הלחימה ובוצעו ברגע שניתן היה לצאת לחנויות.
הצריכה הציבורית ירדה 4.8% בחישוב שנתי, אבל הפירוט חושף ניגוד חד. הצריכה האזרחית של הממשלה קרסה 26.8%, וקניות ממשלתיות אזרחיות צנחו 43.5%, לאחר שברבעון הקודם הן זינקו 39.2% כשהממשלה האיצה רכישות לפני תחילת המבצע. מנגד, הצריכה הביטחונית עלתה 9% בחישוב שנתי. המספרים מתארים במדויק את ממשלה שעברה בהפניית מאה ושמונים מעסקי שגרה למלחמה.
ועדיין, מתוך ים של נתונים אדומים, בולטות כמה נקודות ירוקות בצד הריאלי של הכלכלה. ההשקעה בנכסים קבועים, ללא אוניות ומטוסים, עלתה 12.9% בחישוב שנתי. השקעות בתחום ה-ICT זינקו 61.6% בחישוב שנתי, גידול שמעיד שחברות הייטק לא בדיוק עצרו את הנשימה. השקעות בקניין רוחני עלו 18%. ייצוא הסחורות עלה 13.6% בחישוב שנתי, ויצוא התעשייה ללא יהלומים זינק 16.1%. הצד השלילי: השקעה בבנייה ירדה 14.0%, וייצוא השירותים ירד 13.2%.
חשוב לשים את הנתונים בפרופורציה. בהשוואה לרבעון הראשון של 2025, כלומר שנה שלמה לאחור, התמ"ג עדיין עלה 1.7%, התמ"ג לנפש עלה 0.6%, והצמיחה העסקית עמדה על 2.2%. הנפילה היא רבעונית, ובאה בעיקרה מהלם החד שיצרה הלחימה בפברואר-מרץ. זה לא קריסה שיטתית של הכלכלה, אלא נגיעה קשה אבל נקודתית של מלחמה.
מה ידוע על ההמשך? ברבעון השני, שמחציתו כבר מאחורינו, השאלה הגדולה היא קצב החזרה לשגרה. הפרשן הטבעי הוא הרבעון השלישי של 2025, שבו הכלכלה נזרקה קדימה ב-12.4% אחרי מבצע "עם כלביא". אם הדפוס חוזר על עצמו, הרבעון השני אמור להציג ריבאונד. אבל, כפי שמציינים כלכלנים, עוצמת ההתאוששות תלויה ישירות בשאלה האם הלחימה תתחדש. האומדן שפורסם היום הוא ראשוני ומבוסס על נתונים חלקיים, ואומדן מלא יותר יפורסם ב-16 ביוני.
הכלכלה הישראלית חזרה להתכווץ בחדות בצל המלחמה עם איראן, אבל ההשקעות העסקיות מרמזות שהמגזר הפרטי לא מוותר, ועינייה של הכלכלה נשואות כעת לרבעון השני כמבחן ההתאוששות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה