לשכת ראש הממשלה אישרה כי בנימין נתניהו ביקר בחשאי באיחוד האמירויות בעיצומו של מבצע "שאגת הארי" ונפגש עם נשיא המדינה, השייח' מוחמד בן זאיד. בהודעה הרשמית נכתב כי "ביקור זה הביא לפריצת דרך היסטורית ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות". שעות ספורות לאחר מכן, אבו דאבי פרסמה הכחשה גורפת.
צילום: בנימין נתניהומשרד החוץ של איחוד האמירויות לא השאיר מקום לפרשנות: "יחסי האמירויות עם ישראל הם יחסים גלויים, שנוצרו במסגרת הסכמי אברהם, ואינם מבוססים על סודיות או הסדרים נסתרים. לפיכך, לכל טענה על ביקורים או הסדרים לא מוצהרים אין כל בסיס, אלא אם כן פורסמו על ידי הגורמים הרשמיים המוסמכים באיחוד האמירויות". הניסוח הדיפלומטי קצר, אבל המסר ברור: ירושלים מספרת סיפור שאבו דאבי לא מוכנה לאשרר.
שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י הגיב בחריפות להכחשה ולדיווחים על הביקור. הוא כתב ברשת החברתית X כי טהראן ידעה על ביקורו של נתניהו באמירויות עוד בזמן אמת, וגינה את שיתוף הפעולה בין האמירויות לישראל כ"בלתי נסלח". ארקצ'י הוסיף ואיים להעמיד לדין כל גורם המסייע לישראל, בניסוח שנתפס כאיום ישיר על אבו דאבי. ייתכן שהלחץ האיראני הוא שדחף את אבו דאבי להכחיש את הדיווחים בגלוי.
הגילוי על ביקורו של נתניהו הגיע רק לאחר שדווח מוקדם יותר אותו יום כי ראש המוסד דדי ברנע ביקר אף הוא באמירויות לפחות פעמיים במהלך המלחמה, לצורך תיאום פעולות צבאיות. לפי הדיווחים, לאחד הביקורים של ברנע התלווה גם ראש השב"כ דוד זיני. מדובר בתמונה של מערך קשרים רחב בין שתי המדינות שפעל מתחת לפני השטח בזמן הלחימה.
הפרט המטלטל ביותר שיצא לאור הוא שהאמירויות לא נשארה ניטרלית בסכסוך. שגריר ארה"ב מייק האקבי אישר כי ישראל שלחה לאיחוד האמירויות סוללות "כיפת ברזל" ועשרות אנשי צבא כדי להפעילן ולהגן על המדינה מפני שיגורים מאיראן. יתרה מכך, האמירויות עצמה תקפה את איראן מספר פעמיים, כולל במהלך הפסקת האש הנוכחית. מדינה שטוענת שביקורים כאלה "אין להם בסיס" תקפה את איראן בעצמה.
במקביל, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו פעל במישור אחר. לאחר שנפגעה ספינה סינית באזור המפרץ הפרסי, הצהיר רוביו כי ארצות הברית פונה לסין ומנסה לשכנעה לפעול נגד איראן, תוך הדגשה כי ההתנהגות האיראנית מסכנת את יציבות האזור ופוגעת ישירות ביצוא הסיני.
ההכחשה האמירתית מדגישה פרדוקס מוכר ביחסים בין שתי המדינות מאז הסכמי אברהם של 2020. קשרי הביטחון עמקו באופן דרמטי, אך אבו דאבי מקפידה לשמור על מרחק ציבורי כדי לא לאבד לגיטימציה בעולם הערבי. הביקור החשאי של נתניהו, אם אירע כפי שלשכתו מתארת, משקף בדיוק את המשחק הכפול הזה: שיתוף פעולה עמוק בשטח, ניתוק מוחלט בהצהרות.
מה שמוסיף עניין להכחשה הוא מה שהיא לא אומרת. ממשל אבו דאבי לא פירט מה מקור הדיווחים, לא איים בתגובה על מי שפרסם, ולא הציג עובדות נגדיות שיוכיחו שהביקור לא התקיים. הכחשה בלי תיעוד נגדי היא הכחשה שמטרתה לסגור תיק, לא לפתוח אחד.
הביקור, לפי לשכת ראש הממשלה, נועד לחיזוק שיתוף הפעולה האזורי מול איראן בשיא עוצמת הסכסוך. מזרח התיכון שבו ראש ממשלת ישראל יכול לטוס בחשאי לבירה של מדינה ערבית ולדון עמה בתיאום צבאי הוא מציאות שנראתה בלתי אפשרית עשור אחורה.
ביקורי נתניהו בארצות ערב שאינן במסגרת ביקור רשמי מוכר אינם תקדים בלתי אפשרי. לפני הסכמי אברהם עצמם נחשפו מגעים חשאיים שהתקיימו שנים. השאלה היא לא רק אם הביקור קרה, אלא מה בדיוק הוסכם בפגישה בין נתניהו לבן זאיד, ומדוע בחרה לשכת ראש הממשלה לחשוף את הביקור עכשיו ולא האמירויות.
ההכחשה האמירתית לא מבהירה האם הביקור לא היה, או שפשוט אין לאבו דאבי נוח לאשר אותו בפומבי. הכחשה כזו, שמגיעה בלי חקירה, בלי פרטים ובלי כלום, לרוב אינה הפרק האחרון.
נכון לשלב זה, לא פורסמו פרטים על תאריכים מדויקים של הביקור או על משתתפים נוספים בפגישה, וירושלים לא הגיבה להכחשה האמירתית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה