הקואליציה קפאה: כל החקיקה הוסרה מסדר היום בכנסת

מהלך חד ומחושב בכנסת היום: ראשי סיעות האופוזיציה הסירו את כל הצעות החוק שלהן מסדר היום, וחשפו בפני כולם את מה שנסתר עד כה מאחורי נהלי הכנסת. הקואליציה, כך התברר, אינה מסוגלת להצביע על חוקיה שלה ברוב.

הרקע למהלך נעוץ במשבר הגיוס. אחרי שנתניהו דחה את ההצבעה על חוק הגיוס, מפלגות החרדים הסלימו את עמדתן בצורה שלא נראתה זמן רב. אתמול זימן הרב דוב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי, את חברי הכנסת של דגל התורה לביתו, והכריז על שבירה של כל הסכמות הגוש. "אין לנו אמון יותר בנתניהו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות", אמר. "צריך לפעול לפיזור הכנסת בהקדם. המושג 'גוש' אינו קיים מבחינתנו יותר."

אלה לא מילים סתם. בעולם הליטאי, לנדו הוא לא דמות ציבורית שמדברת לתקשורת. הוא אחד מבכירי הפוסקים שמגדירים את קווי הפעולה של האגף הישיבתי. כשהוא אומר שהמושג "גוש" אינו קיים יותר, הוא לא עוסק בפוליטיקה. הוא שולף את השטיח מתחת לכל ההנחות שעמדו בבסיס הקואליציה הזאת מאז היווסדה.

אל המשבר עם דגל התורה מצטרפת כעת אי-וודאות חדה גם סביב שס. אי הוודאות לגבי אופן ההצבעה של המפלגה היא שגרמה בפועל להסרת כלל החקיקה הקואליציונית מסדר היום. מפלגה שמחזיקה בעשרה מנדטים ויושבת בקואליציה אמורה להצביע עם הממשלה - אלא שכרגע, לפחות בחדרים הסגורים, לא ברור שזה יקרה. התוצאה: כשלא יודעים אם יש רוב, לא מצביעים.

האופוזיציה זיהתה מיד את החריץ. הדרך הכי פשוטה לחשוף שהקואליציה שבורה היא לא להגיש הצעת אי-אמון, אלא לאפשר לחוקי הקואליציה עצמם לעמוד בפני הצבעה. אם תסיר את כל הצעות האופוזיציה, סדר היום מגיע מהר יותר לחוקי הקואליציה, ושם האמת נחשפת. זה בדיוק מה שנעשה היום.

ראשי הסיעות הסירו את כל הצעות החוק שלהן, וההסבר שנמסר היה ישיר ומחודד: "כדי לחשוף את העובדה שלקואליציה המתפוררת אין רוב להעביר את החוקים שלה." המסר שצורף לא היה פחות חריף: "אי אפשר להמשיך להנשים את הכנסת באופן מלאכותי. אם אין להם רוב, שיתפזרו הביתה ונלך לבחירות מוקדמות."

הקואליציה הגיבה כצפוי, ובכך למעשה אישרה את הטענה שניסתה לשלול. היא משכה את כל החקיקה שלה מסדר היום, כולל את חוק המינויים, מחשש מוצהר להיעדר רוב. התוצאה המיידית: המליאה של היום, שאמורה הייתה להיות יום חקיקה פורה, מתקצרת משמעותית ותסתיים תוך שעות בודדות.

כלומר, הכנסת לא חוקקה. לא בגלל חוסר זמן. לא בגלל לוח שנה עמוס. פשוט כי הממשלה לא יכולה לספור 61 קולות. וכשהמהלך של האופוזיציה הפך את הדבר לגלוי לעין, לא נותרה ברירה אלא לסגור את היום מוקדם.

מי שמכיר את הפוליטיקה הפנימית של הסיעות החרדיות יודע שהמצב מורכב יותר ממה שנראה מבחוץ. החרדים הליטאים לא מגיעים להחלטה כזאת בקלות. השורה התחתונה היא שלנדו ועמיתיו החליטו שהמשך ישיבה בקואליציה, בתנאים הנוכחיים, גרוע יותר מהסיכון של בחירות חדשות. זאת הערכה שמשקפת ייאוש מנתניהו, לא סתם טקטיקה.

כרגע הכדור נמצא אצל נתניהו, שצריך להחליט אם לנסות לאחות את הסדקים עם החרדים, ואם כן, באיזה מחיר. בחירות מוקדמות, אם ייקבעו, יתרחשו על רקע מלחמה פעילה, משבר כלכלי ושאלת הגיוס שמחולקת את הציבור. לאף אחד מהשחקנים אין ערובה שהוא ייצא מזה טוב יותר ממה שנכנס.