יש שישי בבוקר שבהם הכל נסגר – הילדים עדיין ישנים, הבית שקט, ואת מוצאת את עצמך עומדת ליד השיש עם שקית קמח וחושבת: אולי הפעם כן. חלה ביתית לשבת היא אחד מאותם רעיונות שאנשים דוחים בגלל שנשמע כאילו צריך להיות אופה מקצועי כדי לבצע אותו. בפועל, המתכון הזה מוכיח שאפשר אחרת.
הבצק מורכב ממרכיבים שכמעט תמיד נמצאים בבית: קילו קמח לבן מנופה, שלושה גרם שמרים יבשים, שני שלישי כוס סוכר, שתי כפיות מלח שטוחות, חצי כוס שמן קנולה ושתי וחצי כוסות מים פושרים. הנפייה חשובה – היא מאווררת את הקמח ועוזרת לבצק להיות קליל יותר בסוף. המים הפושרים (לא רותחים, לא קרים – פושרים ממש) הם הפרט הכי קריטי כאן: הם מה שמאפשר לשמרים להתעורר נכון.
מערבבים את הכל במיקסר עד שהבצק מפסיק להיות דביק, ואז לשים ביד כמה דקות נוספות – זה לא שלב שאפשר לוותר עליו, כי הלישה ביד היא מה שמפתחת את הגלוטן ונותנת לחלה את המרקם הגמיש שלה. אחרי שמניחים את הבצק בקערה עם קצת שמן מעל כדי שלא יתייבש, מכסים ומשאירים שעה שלמה. בשעה הזאת הבצק מכפיל את עצמו, ואתם יכולים לשתות קפה בשקט.
הקליעה היא החלק הכיפי. מחממים את התנור ל-180 מעלות, מחלקים את הבצק לחמש חלות, קולעים כל אחת לפי הסגנון שנוח לכם – שלוש או ארבע קליעות, פשוטה יותר או מסובכת – ומניחים בתבנית לעוד חצי שעה של התפחה שנייה. הצעד הזה הוא הסוד לחלה שיוצאת אוורירית ולא דחוסה. לפני הכניסה לתנור, מורחים ביצה טרופה ומפזרים שומשום. כ-20 דקות אחר כך – זהוב, ריחני, מוכן.
חמש חלות מבצק אחד זה לא מעט. אחרי ששולחן שבת נסגר, שתיים-שלוש מהן הולכות למקפיא ושם הן ישמרו בצורה מצוינת לשבוע הבא. אפשר גם לאפות את כולן יחד ולחלק לשכנים – זה מהלך שמחזיר אנשים בחיוך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה