מהטלגרם לבית הכנסת: כך איראן שוכרת מציתים באירופה

בריטניה הטילה סנקציות על 12 אנשים וישויות הקשורים למשטר האיראני, על רקע מעורבותם בתכנון פיגועים. ההחלטה התקבלה בלונדון ומשדרת מסר חד וברור לטהרן: הפעילות הטרוריסטית לא תעבור ללא מחיר.

מדובר בצעד דרמטי מצד הממשלה הבריטית, שבחרה להשתמש בכלי הסנקציות כנשק מרכזי נגד מה שהיא מגדירה כרשת של מתכנני פיגועים הפועלת בחסות איראן. ה-12 גורמים שנכנסו לרשימה השחורה כוללים אנשים פרטיים לצד ארגונים שלמים, מה שמלמד על עומק החקירה הבריטית ועל היקף הפעילות המיוחסת לאיראן.

הסנקציות, שפורסמו על ידי ממשלת בריטניה, מהוות הסלמה משמעותית ביחסים בין לונדון לטהרן. ההטלה פירושה בפועל הקפאת נכסים, איסור כניסה לאדמת בריטניה, ואיסור על אזרחים ועסקים בריטיים לבצע עסקאות עם אותם גורמים.

בריטניה אינה הראשונה שנוקטת בצעדים כאלה נגד איראן, אך הפעם הדגש על תכנון פיגועים קונקרטי הוא שמבדיל את ההחלטה הנוכחית. לפי הדיווחים, החקירות שהובילו לסנקציות חשפו תשתית פעילה של איומים על שטח בריטי ועל אינטרסים בריטיים ברחבי העולם.

תחקיר שפורסם השבוע חושף חלק מהתשתית הזו. ארגון שקוף לעצמו HAYI, המכנה את עצמו "תנועת בני לווייתו של הצדק האסלאמי", גייס פעילים מקומיים דרך ערוצי טלגרם לביצוע מעקבים, הצתות ופיגועים נגד מוסדות יהודיים וישראליים באירופה. הארגון צץ ברשת רק במרץ 2025, אך כבר נטל אחריות על שורת מתקפות בלונדון, אנטוורפן וליאז'. חוקרי ביטחון מצאו קשרים ישירים בין הארגון לבין מיליציות שיעיות הפועלות בחסות איראן ובהכוונת משמרות המהפכה.

שיטת הגיוס חשופה יחסית. עיתונאים שהקימו פרופיל בדוי בטלגרם גילו ערוצים הפועלים בגלוי ומציגים עצמם כזרועות של המודיעין האיראני. בערוץ אחד פורסמה מודעה בעברית ובאנגלית המחפשת "לגייס סוכנים בשכר גבוה בסביבה בטוחה ומקצועית". בחשבון אחר הוצע תשלום מזומן לתליית כרזות מחאה, עם הנחיות ברורות לפעול במקומות ללא מצלמות אבטחה. מומחי ביטחון מזהירים כי המשימות ה"פשוטות" הן רק שלב ראשון - תליית כרזות וסיורי סיור הופכות בהמשך לעקיבה, איסוף מידע, ולבסוף ביצוע פיגוע של ממש. המגויסים לרוב אינם בעלי אידיאולוגיה מוגדרת, אלא פשוט מחפשים "כסף מהיר".

שני מקרים שכבר הגיעו לבתי משפט ממחישים כיצד זה עובד בשטח. במרץ הוצת רכב ברובע היהודי באנטוורפן, ונער בן 17 שהובטח לו כסף נעצר. באפריל הוצת בית הכנסת "קנטון" בצפון-מערב לונדון, ושם גם כן נער בן 17 הודה במעשה וטען שלא ידע שמדובר בבית כנסת. הרב יהודה בלאק, המנהיג הרוחני של הקהילה, אמר: "זה רק החדר הרפואי, אפשר לשפץ. אבל מה שיכול היה לקרות, זה מה שבאמת קשה. זו אנטישמיות צרופה, זה חייב להיפסק".

הצעד הבריטי מגיע על רקע מתיחות גוברת בין המערב לאיראן, כאשר מספר מדינות אירופיות ופרשנים ביטחוניים מזהירים מפני עלייה ברמת האיום האיראני מחוץ לגבולות המזרח התיכון. ראש הממשלה קיר סטארמר מסר אזהרה חריפה לטהרן: "המסר שלנו לאיראן או לכל מדינה אחרת המבקשת ללבות אלימות ושנאה בחברה הוא שזה לא ייסבל". סגנית עוזר הנציב במשטרת לונדון, ויקי אוונס, הוסיפה: "אנו בוחנים האם הטקטיקה של גיוס 'אלימות כשירות' מיושמת בלונדון. אנשים המבצעים את הפשעים הללו הם לרוב חסרי נאמנות למטרה, ולוקחים מזומן מהיר עבור הפשע שלהם".

כל אחד מ-12 הגורמים שהועלו לרשימת הסנקציות הוא, לפי הגורמים הבריטיים, חוליה בשרשרת של תכנון ועידוד אלימות. חלק מהם מוגדרים כאנשי מפתח מבצעיים, ואחרים כתשתית תומכת שמאפשרת לרשת לפעול.

מודל הפעולה האיראני מתואר על ידי מומחים כ"לוחמה היברידית" מבוססת שכירי חרב מתכלים. במקום לשלוח סוכנים מיומנים שעלולים להשאיר עקבות, המודיעין האיראני משתמש בעבריינים מקומיים ובנערים בסיכון. לאיראן נשמר "מרחק הכחשה" מהפיגועים, בעוד הקהילות היהודיות באירופה מתמודדות עם איום כפול: אנטישמיות מקומית וטרור מדינתי שמופעל מרחוק דרך אפליקציית הודעות.

בטהרן טרם פורסמה תגובה רשמית לצעד הבריטי. בעבר, כאשר הוטלו עליה סנקציות, נהגה איראן לדחות את הטענות כ"התערבות פוליטית" ו"מניפולציה של כוחות עוינים".

בינתיים, הצעד הבריטי צפוי לעורר עניין ושיח גם אצל בעלות ברית מרכזיות של לונדון, ובראשן ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי, שחלקן שוקלות צעדים דומים או תיאום עם בריטניה בתגובה לאיום האיראני. עד כה לא מסרו רשויות האכיפה הבריטיות אם הוחלט על צעדים ממשיים נגד ערוצי הטלגרם שזוהו, ולא ברור אם ממשלות אירופה מתכוונות לפעול בתיאום נגד הרשת. הקהילות היהודיות בלונדון, אנטוורפן וליאז' ממשיכות לפעול תחת אבטחה מוגברת.