יש כריכים שאתה מכין כי אין זמן, ויש כריכים שאתה מכין כי אתה באמת רוצה לאכול טוב. כריך גבינת הבושה שייך לקטגוריה השנייה – למרות שהוא מוכן תוך עשרים דקות בדיוק.
גבינת בושה היא גבינה כחולה ישראלית עם אופי. היא חזקה, קצת מלוחה, ויש בה אותה עוצמת טעם שגבינות כחולות אירופאיות מפורסמות בה – רק בגרסה מקומית ומוכרת יותר. אפשר כמובן להחליף אותה בכל גבינה כחולה אחרת שאוהבים, אבל הבושה היא הקלאסיקה כאן.
הבסיס הוא בגט טרי – ורצוי שיהיה טרי באמת, לא זה שנשאר מאתמול. הפריכות של הקרום מבחוץ לעומת הרכות מבפנים היא חלק מהמרקם שמחזיק את הכריך. פורסים אותו, מניחים את הגבינה ישירות על הלחם, ומתחילים לסדר שכבות: עגבנייה פרוסה, מלפפון חתוך לאלכסונים, בצל סגול דק דק. הסדר הזה לא אקראי – הגבינה מתחתה מקבלת את הלחות של הירקות בהדרגה, ולא נרטבת מיד.
הפטרוזיליה מגיעה בסוף, כמעט כמו קישוט, אבל היא עושה עבודה של ממש. היא מוסיפה טריות ומאזנת את עומק הגבינה. ואז – שמן זית בנדיבות. כאן לא מדובר בטפטוף סמלי, אלא בזליפה שנותנת גוף לכריך ומאחדת את כל החלקים.
פלפל שחור גרוס טרי הוא השלב האחרון, ואסור לדלג עליו. הוא לא רק מתבל – הוא מחדד ומעיר את כל שאר הטעמים. אם יש לכם מטחנת פלפל בבית, זה הרגע להשתמש בה.
מה שיפה בכריך הזה הוא שהוא עובד טוב גם כארוחת בוקר מאוחרת בסוף שבוע, גם כארוחת צהריים מהירה, וגם כארוחת ערב קלה בימים שאין כוח לבשל. הוא נראה מסודר ויפה בצלחת, והכי חשוב – הוא טעים בלי שהשקעתם בו שעה בכיריים.
אם רוצים לשדרג עוד קצת, אפשר להוסיף כמה זיתים שחורים בצד, או לטגן את הבגט קלות בשמן זית לפני שמרכיבים – זה נותן לו ממד נוסף של פריכות שהופך את הכריך למשהו שאנשים מבקשים שתכינו שוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה